פינלנד שוקלת לשנות את חוקי המשחק ולבטל את נושאי הלימוד בהוראה

המוניטין של פינלנד כאחת ממעצמות החינוך המתקדמות בעולם כבר מוכר ומבוסס, וכעת פינלנד שוקלת לקחת את מערכת החינוך שלה לשלב הבא: במקום המודל המוכר של מקצועות לימוד נפרדים זה מזה, התלמידים ילמדו שיעורים לפי נושאים מאגדים.

אנחנו נכנסים לכיתה בהלסינקי, התלמידים מלאי תכונה, לומדים במרץ. השיעור הינו "שיעור האיחוד האירופי", ובו התלמידים לומדים כלכלה, היסטוריה, שפות וגאוגרפיה גם יחד. שיטת ההוראה המתקיימת בכיתה זאת נקראת "למידה לפי נושאי לימוד" או "לימוד לפי תופעה" (Phenomenon Teaching), וזו השיטה שעומדת בחנית המהפכה החדשה שפינלנד מובילה בחינוך.

מטרת הרפורמה היא להכין את התלמידים לשוק העבודה של ההווה והעתיד. "מה שאנחנו זקוקים לו כעת, הוא חינוך שונה שמכין אנשים לחיי העבודה. אנשים צעירים משתמשים במחשבים מתקדמים בעוד שבעבר בנקים השתמשו בהמוני פקידים שיחשבו מספרים. היום המצב שונה לגמרי ולפיכך אנחנו חייבים לעשות שינויים שהינם הכרחיים עבור התעשייה והחברה המודרנית" אומר פסי סילנדר, האחראי על פיתוח העיר הלסינקי.  "ישנם בתי ספר אשר עדיין מלמדים בצורה מיושנת אשר התאימה לתחילת המאה העשרים – אבל הצרכים השתנו ואנחנו זקוקים למשהו שמתאים למאה העשרים ואחת" מוסיפה מריו קילונן, האחראית על החינוך בהלסינקי.

נסביר את השינוי לפי דוגמא: בשיעור המתנהל באנגלית ישנה מפה של אירופה על הלוח. התלמידים צריכים לחבר (כשהם מדברים אנגלית) בין נתוני מזג האויר המוצגים על הלוח. לדוגמא, היום יש מזג אוויר שמשי בפינלנד וערפילי בדנמרק. המשמעות של זה, היא שהתלמידים משלבים בין לימוד אנגלית לגאוגרפיה. כך לומדים 240 תלמידים בגילאים 7-12 בביה"ס היסודי סילטמקי בהלסינקי. המנהלת, אן מארי יאטינן, מסבירה: "אנחנו רוצים שתלמידים ילמדו בסביבה בטוחה, שמחה, רגועה ומעוררת השראה".

בביקורו של כתב האינדיפנדנט הבריטי בביה"ס הוא מתאר כי "נתקלנו בילדים משחקים שחמט במסדרון ובמקביל התקיים משחק בו התלמידים מתרוצצים ברחבי ביה"ס ואוספים מידע על החלקים השונים של יבשת אפריקה". יאטינן מתארת את המתרחש כ"למידה עם חדווה". היא מעודדת את שיתוף הפעולה והתקשורת בין התלמידים על מנת לאפשר להם לפתח את החשיבה היצירתית.

שיטת הלימוד החדשה מכתיבה גם שינוי בצורת הישיבה המסורתית בכיתה. במקום שורות של תלמידים אשר יושבים מול מורה מרצה, התלמידים עובדים יחד בקבוצות קטנות ומשתפים פעולה זה עם זו ובכך משפרים את יכולות התקשורת ועבודת הצוות שלהם. בעקבות הרפורמה, בתי ספר בפינלנד מחוייבים להכניס תקופה של "לימוד לפי תופעה" לפחות פעם בשנה. הפרויקטים הללו עשויים להמשך שבועות. בהלסינקי, בה הרפורמה מתרחשת בתאוצה גדולה יותר, בתי הספר מעודדים בשתי תקופות כאלו בשנה. ע"פ תכניתה של קילונן, הרפורמה תושלם בכל רחבי פינלנד עד השנה 2020.

שיתוף הפעולה בין התלמידים והלימוד הרוחבי של נושאי הלימוד מעודדים את החשיבה היצירתית בקרב התלמידים

שינוי זה בצורת הלימוד הוא רק צעד אחד בשורת רפורמות חדשות בחינוך הפיני:

הוראה משותפת

קילונן מקדמת בנוסף גישה של "הוראה משותפת" בתכנון השיעורים. במסגרת גישה זו מספר מורים מומחים משתתפים יחדיו במהלך תכנון השיעורים. מורים אשר משתפים פעולה עם גישה זו גם מקבלים תוספת קלה למשכורת. ע"פ סילנדר, עד כה כ70% ממורי התיכון בהלסינקי כבר הוכשרו בשיטה החדשה. "בהחלט שינינו את צורת החשיבה. זה קשה למורים להתחיל ולעשות את הצעד הראשון בגישה החדשה... אבל המורים שאימצו אותה אומרים שהם לא יכולים לחזור אחורה".

רפורמה גם לילדי הגנים

פרויקט חדש המיועד לתלמידי הגנים בשם "מרכז הלימוד המשחקי", במסגרתו מעורבת תעשיית משחקי המחשב שמחפשת דרכים חדשות לייצר חוויות של לימוד דרך משחק עבור ילדים. "היינו רוצים להפוך את פינלנד למדינה המובילה מבחינת פתרונות משחקיים ללימוד ילדים" מצהיר אולאבי מנטנן, מוביל הפרויקט.

מה דעתכם: האם גישה זו יכולה לתפוס גם בארץ? האם היא בכלל רצויה ומועילה?
כתבו לנו בתגובות.

@ דרך הIndependent