ישראל במלחמה
בשנתי הראשונה כמורה הגיעה מאמנת קרוא וכתוב להתבונן בכיתתי. כשהסתיים השיעור והתלמידים עזבו את הכיתה, היא העירה לי על כך ששאלתי את הכיתה שאלה, חיכיתי שניות בודדות ואז עניתי עליה בעצמי. "זה חמוד", היא אמרה לי, אבל אני לא חושבת שהיא באמת חשבה כך. אני חושבת שהיא ניסתה לתת לי פידבק הכרחי אך עדין, אל מול האגו השברירי שלי כמורה חדשה. באותו יום למדתי על "זמן לחכות/לחשוב". במהלך השנים, למדתי גם כיצד לשאול שאלות יותר ויותר טובות.
מאת: רבקה אלבר, אתר Edutopia.
-----
רבים יסכימו שעל מנת שתתקיים בכיתה אוירה של חקר ולמידה, המורים צריכים להיות מומחים בשאילת שאלות אסטרטגיות. שאלות שאינן רק מעוצבות היטב, אלא גם מובילות תלמידים להתחיל לשאול שאלות משל עצמם.
לשמור את זה פשוט
דבר נוסף שלמדתי במרוצת השנים הוא ששאלות ישירות ומנוסחות בפשטות יכולות להיות אפקטיביות לפחות כמו שאלות מורכבות. אם אתם מורים חדשים או מורים לא כ"כ חדשים, אך יודעים שאתם רוצים להשתפר בתחום שאילת השאלות, התחילו כבר מחר עם חמש השאלות הבאות:
1. מה את/ה חושב/ת?
שאלה זו עוצרת אותנו המורים מלספר יותר מדי. יש מקום להוראה ישירה כאשר אנחנו נותנים לתלמידים אינפורמציה, אך עלינו לשאוף תמיד לאזן זאת אל מול מתן הזדמנויות לתלמידים להבין בעצמם ולשלב את האינפורמציה החדשה עם סכמות החשיבה וההבנה האישיות שלהם.
2. מדוע את/ה חושב/ת כך?
לאחר שהתלמידים חלקו איתכם ועם הכיתה את מה שהם חושבים, שאלת ההמשך "מדוע את/ה חושב/ת כך?" מעודדת אותם לספק סיבות למה שהם חושבים, כפי שהם חושבים. הדבר יכול לסייע להבין את ההיגיון שמאחורי התשובה, לזהות דפוסי חשיבה, לאבחן את מקורן של טעויות (אם יש כאלו) ולבסוף ללמוד על ההיקשרים שנוצרים במוחם של התלמידים.
3. איך את/ה יודע/ת זאת?
כששאלה זו נשאלת, התלמידים יכולים לבצע חיבורים בין הרעיונות והמחשבות שלהם, לבין דברים שהם חוו, קראו וראו. לעיתים הדברים יתבססו על רעיונות שעלו בשיעורים, לעיתים על דברים אליהם נחשפו מחוץ לבית הספר ולעיתים נגלה שהמידע שניסינו להעביר התפרש בצורה שונה מהמתוכנן. זוהי גם הזדמנות בעבורנו ללמוד.
לשאול שאלות עוצמתיות, לתת זמן ולחכות עד שהידיים עולות לאויר
4. את/ה יכול/ה לספר לי עוד?
שאלה זו עשויה לעורר בתלמידים השראה להרחיב את חשיבתם ולשתף ראיות נוספות לרעיונות שלהם. היא גם מסייעת להדגים את חשיבות הקישורים בין תחומים שונים, ההרחבה והסקרנות שבלמידה. כאשר התלמידים יודעים שיש מקום להרחבה הם יכולים להרשות לעצמם לחרוג מגבולות הספר והמחברת ולהוסיף שכבות חדשות של מידע ממקורות שונים ואף פרשנויות משלהם, תוך הבנה שהאופן בו הם מפרשים את הדברים, חשוב לא פחות מהאופן בו אחרים מפרשים אותם.
5. אילו שאלות עוד נותרו לך?
שאלה זו מאפשרת לתלמידים להעלות שאלות נוספות לגבי האינפורמציה, הרעיונות והראיות שלהם. היא גם מדגישה את העבודה שבלמידה. בנוסף היא נותנת לגיטימציה לשאול, לברר ולהבין טוב יותר. בכיתה בה התלמידים מרגישים בנוח לשאול ולא לדעת, פונציאל הלמידה גדול מאוד, שכן למעשה, הרבה פעמים השאלות חשובות יותר מהתשובות.
בנוסף לשילוב השאלות הללו באופן שגרתי במהלך השיעורים, יש גם לספק לתלמידים זמן לחשוב. מהו משך הזמן הנכון פה? שלוש שניות, חמש שניות או שבע? בהתאם לגיל, עומקו של החומר הנלמד ורמת הנוחות של התלמידים בכיתה, משך הזמן ישתנה תדירות. פשוט תעשו מאמץ להישאר בשתיקה ולחכות שהידיים יעלו לאוויר.
שימו לב גם שטון הדיבור שלכם משתנה, כך שהוא באמת נשמע כמו קול ששואל שאלה ולא מצהיר הצהרה. כשאנחנו אומרים משהו בצורה הצהרתית, טון הדיבור שלנו הוא בעל צליל אחד שטוח. כשאנחנו שואלים שאלה, יש בקול שלנו מעין קצב קליל יותר.
על מנת לעזור לתלמידים להרגיש יותר בנוח, ולחוש בטחון לענות על השאלות ולשאול שאלות בעצמם, אתם יכולים להשתמש במודל הבא: שאלו שאלה, עיצרו ולאחר מכן הזמינו את התלמידים להסתובב אל השכן שלהם ולדבר איתם על השאלה לפני שהם משתפים את כל הכיתה. מודל זה מאפשר לכל התלמידים לדבר ולתרגל את התשובות שלהם לפני שהם חולקים אותן בפני כולם.
איך אתם/ן שואלים/ות שאלות בכיתה שלכם? מה עובד טוב עם תלמידיכם?
שתפו אותנו בתגובות.
-----
פוסט זה פורסם לראשונה באתר Edutopia, אשר בנדיבותם נתנו לנו רשות לתרגם ולפרסם אותו.
