לידיעת הממשלה הנכנסת: ככה מדינות אחרות מעלות את רמת החינוך

מדינות בכל העולם מנסות להכין את התלמידים שלהן לעולם בו שלטת כלכלת ידע. הן מנסות להקנות לתלמידים מיומנויות קוגניטיביות מורכבות וידע רחב שהכרחיים בעידן בו אנו חיים. לפי דוח ארגון ה-OECD, המדינות שמצליחות לעשות זאת באופן אפקטיבי, הן המדינות שמשקיעות יותר מכל בחיזוק האיכות והאפקטיביות של כוח ההוראה. נתון זה מצטרף לממצאים מרחבי העולם כי איכות ההוראה היא הגורם המשפיע ביותר על למידת התלמידים והצלחתם (בין המחקרים שמצאו ממצאים אלה אפשר למצוא למשל את דוח מקינזי שבחן 25 מערכות חינוך בכל העולם).

רבים מחזיקים באמונה כי במדינות שבאופן מסורתי מעריכות ומכבדות יותר מורים, יווצר כוח הוראה איכותי. אך הדוח מגלה כי בשנים האחרונות גם מדינות שלא בהכרח ראו הוראה כמקצוע מכובד ומוצלח במיוחד, הצליחו להפוך את כוח ההוראה שלהן לאיכותי במיוחד.

איך הן עשו זאת? בעזרת מדיניות רחבה ברמה המדינית או האזורית, שהתמקדה בשיפור איכות המורים וההוראה. המדינות שמראות ביצועים גבוהים מתמקדות במשיכת אנשים איכותיים ובעלי יכולות גבוהות למקצוע ההוראה, בהכנה מעולה של סטודנטים להוראה, בפיתוח מתמיד של המורים, בתמיכה ועידוד במורים טובים ובטיפוח כישורי מנהיגות של מורים כעתודת ניהול.

התיעדוף הכלכלי במקומות שמצליחים להעלות את איכות החינוך מביאה לכך שאין כל ניסיון למנוע פרישה של מורים, והמשאבים מופנים בעיקר להכשרה ועידוד להוראה איכותית. יש לציין כי התקציב תמיד מוגבל, וההשקעה הרחבה בכוח ההוראה באה לעיתים קרובות על חשבון חלקים אחרים וחשובים. לכן לעיתים קרובות השקעה זאת יוצרת כיתות גדולות יותר, פחות מתקנים משוכללים, וכן פחות שירותי חינוך ייחודיים בבתי הספר. אבל כוח ההוראה האיכותי מפצה על כל אלה, כי בסופו של דבר – משהו שם עובד טוב.

אז איך מעלים את איכותו של כוח ההוראה?

1. מגייסים אנשים איכותיים במיוחד
גיוס אנשים איכותיים להוראה היא משימה מורכבת ומאתגרת, שכן בכלכלות שוק חופשי מפותחות ישנו מגוון משרות רווחיות שבהן אנשים יכולים לבחור. אז איך גורמים לטובים ביותר לבחור בהוראה? מחליטים שרק הטובים ביותר יהיו מורים. העלאת הדרישות ממורים באופן משמעותי הצליחה להפוך את המקצוע לנחשק ומוערך במקומות רבים בעולם, וכך העלתה את מספר המועמדים להוראה במאות אחוזים.

כך למשל, בפינלנד העלו את הדרישות ממורים חדשים, כך שישנם שני סבבי מיונים ללימודי ההוראה, ורק אחד מעשרה מתקבלים ללימודים. במקביל מערכות החינוך העניקו יותר חופש למורים בהוראה. כך, מקצוע ההוראה עבר שינוי תפיסתי וכיום הוא נתפס כמקצוע עצמאי ומוערך, ולא כעבודה טכנית שדורשת יישום סטנדרטים מוכתבים מבחוץ. תוך שנים בודדות ההוראה בפינלנד הפכה לקריירה יוקרתית.

יש גם מדינות שפשוט מגייסות מורים באופן פעיל, ולא מחכות שאנשים איכותיים יפנו להוראה. בסינגפור למשל, המדינה מציעה לתלמידי תיכון בעלי יכולות גבוהות מימון של 60% משכר הלימוד האוניברסיטאי, אם יתחייבו ללמד 3 שנים. בנוסף, בסינגפור מגייסים גם אנשים מצטיינים משוק העבודה, מתוך התפיסה שמורה בעל ניסיון בשוק העבודה הינו בעל ערך רב לתלמידים.

מסתבר שגם שיווק של מקצוע ההוראה פועל. הממשלה האנגלית השיקה קמפיין פרסומי רחב ומתוחכם שהציג את ההוראה כמקצוע נחשק ובעל השפעה רחבה. הם גרמו להוראה ולמורים להיות בולטים במדיה על ידי הפקת תוכניות טלוויזיה בהן מורים התחרו בתחרויות וסיפרו על חייהם. בתוך 5 שנים קריירת הוראה הפכה ממקצוע שלא היה מאוד נחשק (מקום 29 בבחירת צעירים במקצועות) למקצוע הנחשק ביותר (מקום 1 בבחירת צעירים במקצועות).

פרסומת בריטית שמעודדת בחירה בהוראה כמקצוע

המשותף לכל המדינות הללו הוא, שאל מול משבר של מחסור במורים הן לא הגיבו בפעולה האינטואיטיבית – הורדת הסטנדרטים למורים חדשים, אלא חשבו על דרכים יצירתיות לגייס מורים חדשים, והפכו את מקצוע ההוראה לנחשק.

גם בישראל ניכר שינוי בגיוס מורים, ובזהותם של הפונים למקצוע ההוראה. אפשר לראות כי משרד החינוך מבצע מאמצים ניכרים בהצבת רף משמעותי קבלה להוראה, ומעניק מלגות למועמדים איכותיים במיוחד (לקריאה נוספת). המאמצים ככל הנראה משתלמים, שכן השנה נקבע שיא של 15 שנים במספר הסטודנטים הלומדים הוראת מתמטיקה. שני שליש מהפונים למסלולי לימוד הוראת מתמטיקה מגיעים משוק העבודה, ודרך מסלולי הסבה מקצועית בוחרים בהוראה כקריירה שניה. רבים מאנשים אלו הם בעלי תארים מתקדמים וניסיון רב בתעשייה ובאקדמיה, שבחרו להיות מורים מתוך אידיאולוגיה. 

2. משקיעים רבות בהכשרת המורים החדשים
אחת הטענות המרכזיות של המדינות שהצליחו לשפר את איכות החינוך שלהן באופן משמעותי הייתה שהכשרת המורים המסורתית באוניברסיטאות הנה תיאורטית מדי, ושהאוניברסיטאות אינן מקבלות על עצמן אחריות לאיכות המורים. המהדרין טוענים שגם המכללות לא מצליחות תמיד לעמוד בקצב ולהתעדכן בכל מה שחדש בעולם החינוך.

המדינות שהצליחו להעלות את רמת החינוך שלהן נחלקות למדינות ששיפרו את המערכות הקיימות, כך שהן אומנם נשארו עם מוסדות ההכשרה המסורתיים, אבל דאגו לשפר אותן (כך למשל סין ופינלנד), ולמדינות שפיתחו מוסדות הכשרה חדשים על מנת לתמוך ברפורמה בהכשרת המורים (כך למשל באנגליה).

אחת המדינות המרשימות ביותר מבחינת הכשרת מורים הינה סינגפור, שדוגלת ברעיון כי "לומדי המאה ה21 זקוקים למורי המאה ה21". כלומר – שהמורים צריכים לשלוט בקדמה הטכנולוגית והאינפורמטיבית, ולהיות בעלי מיומנויות גבוהות המתאימות למאה ה21. בסינגפור מאמינים שרק מורים כאלה יוכלו ללמד את התלמידים את המיומנויות והידע הנדרשים להם.

3. משקיעים בפיתוח מקצועי של מורים קיימים, באופן שגרתי
במדינות שבהן רמת החינוך עלתה באופן משמעותי, פיתוח מקצועי של מורים הוא עניין שבשגרה היום-יומית. הפיתוח המקצועי תפור באופן אישי-קבוצתי למורים, וקשור באופן הדוק לתוכן החינוכי של בית הספר.  

מדינות שונות בחרו בצורת פיתוח שונות, בהתאם לערכיהן ולתפיסותיהן. כך למשל בסין מדגישים את חשיבותה של הרפלקציה העצמית, וכן את ערכו הרב של המשוב. לכן סין מחייבת כל מורה מתלמד, מורה ומנהל לצפות במספר שיעורים בשנה ולכתוב עליהם משוב. בסינגפור לעומת זאת, נהוגה מדיניות של "למדו פחות, לימדו יותר" כלפי המורים. כלומר – המורים מצופים להיות בתהליך למידה מתמשך בעצמם, על חשבון שעות העבודה שלהם בבית הספר. לכן, המערכת דואגת שלמורים יהיה זמן במהלך יום הלימודים שיוקדש לתכנון ופיתוח מקצועי. לכל מורה מובטחות לפחות 100 שעות פיתוח מקצועי בשנה - פחות שעות בכיתה, יותר הכשרה. מעניין לראות שדווקא במזרח הרחוק, שבו מרבית התרבויות הן תרבויות קולקטיביסטיות, המורים מבלים משמעותית יותר זמן פרטני עם תלמידיהם ועם משפחות התלמידים, במהלך יום הלימודים.

המאחד בין כל המדינות שהצליחו להעלות את רמת החינוך מבחינת המורים הקיימים הוא העמדת הפיתוח המקצועי של המורים הללו בראש סדר העדיפויות של בית הספר.

 התמקדות באיכות ההוראה מעלה את איכות החינוך בכל העולם

4. מעניקים שכר בסיס הולם
מעניין לראות שבמחקרים שונים מצאו כי על מנת למשוך אנשים איכותיים להוראה, יש להשוות את השכר של מורים מתחילים לשכר של משרות אחרות במשק בהן הם היו יכולים לבחור בשלב זה של החיים. עם זאת, לגבי שכר בהמשך הדרך ותגמולים, נראה שהשכר הופך לפחות משמעותי, ויחס מקצועי, הזדמנויות לעבוד עם עמיתים והזדמנויות לקידום חשובים הרבה יותר מאשר המשכורת.

5. מעריכים את המורים לא רק לפי הציונים של התלמידים
מדינות שונות דוגלות בגישות שונות כלפי תגמול מורים לפי הישגים, ונראה שאין תמיכה מחקרית לכך שתגמול כזה אכן מעלה את רמת ההוראה. עם זאת, במדינות שביצועיהן גבוהים בחינוך, המערכת הבית ספרית אחראית על הרמה המקצועית של המורים, ולכן פותחו מנגנונים בית ספרים שמנטרים את איכות ההוראה.

ניטור איכות ההוראה אינו נמדד לפי ציוני התלמידים בלבד, אלא על טווח רחב של יעדים שנקבע לפי ערכי המדינה או האזור, וצורכי בית הספר והתלמידים. כך למשל: יעדים לשיפור הבית ספרי, תרומה מקצועית, ופרמטרים שונים ומגוונים המעידים על רווחת התלמידים ולמידה מוצלחת שלהם.

6. מפזרים את המורים הטובים בכל רחבי המדינה
המטרה היא שוויון – חינוך איכותי בכל מקום. לכן, המדינות שביצועיהן גבוהים בחינוך, מנסות לפזר את המורים האיכותיים בכל המדינה. איך? ע"י תמריצים שונים, בעיקר כלכליים, למורים שמוכנים לעבור וללמד באזורים אלו. למשל, סין מציעה משכורת גבוהה ב10% ודיור חינם למורים שיסכימו לעבור ללמד בבתי ספר שבהם אין מספיק מורים איכותיים. בנוסף לכך, יש מדינות שמגייסות באופן פעיל צעירים בעלי פוטנציאל גבוה מאזורים שאליהם בדרך כלל לא מגיעים מורים איכותיים (למשל פריפריה ופריפריה חברתית-סוציואקונומית) ומכשירות אותם כמורים.

למידע נוסף בנושא, כדאי לקרוא את הפוסט המרתק של איתי מזרב על הפערים בחינוך בישראל.

7. מגייסים מנהלים בשלב מוקדם ומכשירים אותם לאורך שנים
אחת מהמגמות הניכרות במדינות שהצליחו לעשות שינוי משמעותי באיכות החינוך שלהן, הוא שלצד מדיניות נרחבת ברמת המדינה או האזור, בתי הספר מקבלים הרבה יותר אחריות לעמידה ביעדים חינוכיים. מכאן נוצר צורך במנהלי בתי ספר איכותיים. זאת ועוד, מחקרים רבים מצביעים על כך שמנהיגות בית ספרית חלשה או בעייתית מובילה לביצועים בית ספרים גרועים ולחילופי מורים תכופים, כלומר אובדן מורים איכותיים. מתוך כך, ישנה הסכמה רחבה שעל מנהלי בתי הספר להיות איכותיים, ולכן גיוס והכשרת המנהלים הינה קריטית.

באנגליה למשל לשם הכשרת המנהלים הוקמה מכללה לאומית למנהלי בתי ספר, שהלמידה בה הינה חובה לכל מי שרוצה לנהל בית ספר. אנגליה גם פתחה תוכניות תמיכת עמיתים למנהלים חדשים. בסינגפור איתור המורים המתאימים לניהול בתי ספר מתרחש בשלב מוקדם בקריירה של המורים. המורים משולבים במערכת הניהול באופן הדרגתי תוך תמיכה, חיזוק ולמידה מתמשכת (בתוך בית הספר ובתוכניות הכשרה של חצי שנה במתכונת כלל ארצית). התוכניות הנ"ל הנן תוכניות מנפות, כך שרק המתאימים, שעוברים את כל השלבים, מגיעים לעמדת מנהלת בית ספר.

בישראל הוקם ב2007 מכון אבני ראשה הפועל ליצירת עתודה ניהולית מקצועית, פיתוח והפעלת תוכניות הכשרה למנהלים, וקידום תהליכי התפתחות ולמידה למנהלים מכהנים. 

מכון אבני ראשה פועל על מנת ליצור עתודה ניהולית מעולה לבתי הספר בישראל

אם כן, בכל העולם אנו רואים מגמה של ניסיון לשפר את החינוך, על מנת להצליח להכין את התלמידים טוב יותר לעולם בו אנו חיים. המדינות שמצליחות בתהליך זה הנן בעיקר המדינות ששמות את הדגש על שיפור איכות כוח ההוראה. אמצעי השיפור הנם שונים בין המדינות, אבל אפשר לראות בבירור שישנה חשיבות של תוכנית על – החלטות ספורדיות אינן גורמות למהפכה בחינוך. יש לציין שאין זה אומר שהתוכנית חייבת להיות תוכנית לאומית. ערים, רשויות מקומיות ומחוזות במקומות שונים בעולם, כגון שיקאגו בארה"ב ומחוז אונטריו בקנדה, מלמדים אותנו שגם תוכנית מקיפה שאינה לאומית יכולה להבטיח מורה טוב לכל תלמיד, ומנהיג מעולה לכל בית ספר.