להתחבר למאה ה-21
מורים, מנהלים ובתי ספר עושים בכל רחבי המדינה עבודה יוצאת דופן. אבל גם היום הרבה מהדברים שנעשים בבתי הספר נעשים בגלל ש"זה היה כך מאז ומתמיד". בחלקים נרחבים במערכת החינוך שמרנות, ולא חדשנות, מהווה ערך עליון.
אבל העולם היום שונה לגמרי מהעולם שבו אנו גדלנו והתחנכנו, וקצב השינוי העולמי הולך וגדל מיום ליום. התלמידים של היום ככל הנראה יצטרכו לחיות בעולם גלובאלי שקשה לנו אפילו לדמיין, לדעת לעבוד בעבודות שטרם הומצאו ולפתור בעיות שאנחנו עוד אפילו לא חולמים עליהן. ובכל זאת – אנחנו מכינים אותם לעולם הזה במערכת שעקרונותיה הבסיסיים נוצרו ומתאימים למציאות של המאה ה19.
על מנת שהמערכת תותאם למציאות של המאה ה21 ותצליח להכין את התלמידים לעולם בו הם יחיו כמבוגרים, יש לשנות את מערכת החינוך. בכתבה זאת ננסה לגעת בקצה הקרחון של השינוי הנדרש – בשלב הראשון של השינוי, שכולל הטמעת הטכניקות, הידע והכלים שהמאה ה21 מאפשרת לנו, גם בבתי הספר.
אז מה הם הדברים המרכזיים שאבד עליהם הכלח בבתי הספר של היום:
1. חדרי מחשבים.
נסו לחשוב איך חייכם היו נראים אם הייתם עובדים כל היום ללא הסלולארי, ללא המחשב והמייל, ורק פעמיים בשבוע ניגשים למחשב או לפלאפון למשך 45 דקות. האם הייתם מצליחים להתקיים ולהתחרות בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים במצב כזה?
ברוב המקצועות, ולגבי רוב האנשים, התשובה היא לא. ניתוק מעולם המחשוב כיום משמעו הטלת מום בקשר עם העולם. אז איך זה ייתכן שאנחנו מלמדים את ילדינו בצורה כזאת?
מחשבים וטכנולוגיה צריכים להשתלב בכל מקצוע נלמד ולא להיות מופרדים מהמקצועות. למידת מיומנויות שימוש בטכנולוגיה צריכה להיכלל בבסיסה של הלמידה על מנת להכין את התלמידים לעולם בו הם חיים.
ואם תזעקו – "אבל מה עם התקציב?", נזכיר שלרובם המכריע של התלמידים בימינו יש מחשב קטן בקצות האצבעות שלהם כמעט בכל רגע – הפלאפון. ומי אם לא "אומת ההיי טק" תדע לרתום את המשאב הזה בחוכמה גם למען החינוך. גם אם לתלמידים אין טלפונים חכמים, רכישה של מספר מכשירים שיכולים לעמוד לרשות התלמידים לטובת הלמידה, זולה בהרבה מניהול ותפעול חדר מחשבים.
כיתות מחשבים הן מיושנות! השתמשו בפלאפונים הסלולאריים ולמדו את הילדים ללמוד בעזרתם.2. אחידות בין התלמידים.
בעולם של היום לא כל התלמידים צריכים להיות באותו המסלול או לקבל את אותם הדברים. מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה נבנתה בעולם שאחרי המהפכה התעשייתית, במקום בו קונפורמיות השתלמה מאוד, להיות שונה היה בעייתי מאוד, ורק מעטים יחידי סגולה הצטיינו. היום המצב שונה, אבל מרבית בתי הספר עדיין פועלים בדומה למפעלים שלאחר המהפכה התעשייתית.
בעולם ובחברה שמקדשים את האינדיבידואליזם, על בית הספר לאפשר בחירה רחבה. בית הספר צריך לטפח את כישורי התלמידים ואת יכולותיהם בדברים שמעניינים אותם. אין בכך לומר שכל תלמיד צריך ללמוד משהו אחר לגמרי ובטח שאין הכוונה בכך שתלמידים שאינם מתעניינים במקצועות הבסיס יוותרו עליהם. אבל יש לאפשר יותר בחירה לתלמידים, וכן לתמוך ולעודד אותם לא רק במקומות שקשים להם, אלא בעיקר במקומות שמעניינים אותם ומהווים חוזקות שלהם.
3. כיתות מבודדות.
מרבית הכיתות בישראל היום הנן מבודדות בשתי דרכים:
הדרך הראשונה היא בכך שדלת הכיתה סגורה, אין בה חלון ואי אפשר להיכנס אליה מתי שרוצים. הורים, מורים אחרים, תלמידים שאינם מהכיתה ואפילו המנהל/ת נשארים מחוץ לכיתה, ואם הם רוצים להיכנס – הדבר דורש תיאום מורכב וסיבה מיוחדת.
הדרך השנייה בה הכיתות מבודדות היא על ידי ניתוק התלמידים מהעולם החיצוני: התלמידים, על פי רוב, נדרשים בשיעור להתנתק מהאינטרנט, ממאגרי מידע ענקיים, מסרטוני ווידיאו שמסבירים את החומר ומלומדים אחרים ברחבי העולם.
על הכיתות להיות פתוחות כך שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני, ותלמידים (בדומה לסטודנטים) יוכלו להיכנס לשיעורים שמעניינים אותם גם אם הם לא מתקיימים בכיתה שלהם. וכמובן – על האינטרנט לפתוח את הכיתות לעולם רחב של ידע ומיומנויות שכל תלמיד צריך, וללומדים ברחבי העולם. כל הנ"ל יכולים להוות רק נכס למערכת החינוך, אם רק תמצא המוכנות להשתמש בהם.
4. בתי ספר שאין בהם רשת WiFi.
בתי ספר שלא מחזיקים רשת WiFi למען הצוות והתלמידים מקשים על גישת התלמידים לידע נרחב ומרחיבים את הפערים הסוציואקונומיים (מי שהוריו יכולים לשלם על חבילת גלישה רחבה לסלולארי ייחשף ליותר תוכן ממי שידם של הוריו אינה משגת זאת). בתי ספר אלו מפספסים הזדמנות ללמד את תלמידיהם מיומנויות וידע הדרושים להם על מנת להתמודד עם העולם, בסביבה בטוחה. זאת מכיוון שרשת הWiFi הבית ספרית מאפשרת לשלוט על האתרים אליהם התלמידים נחשפים, ובכך להתאים את התכנים להם התלמידים נחשפים לעקרונות הלמידה הבית ספריים.
5. לימוד שפות ספציפיות ולא כישורי למידת שפות.
כולנו כבר יודעים שהתלמידים של היום גדלים בכפר גלובאלי. יתרה מזאת, נראה שכבוגרים מרביתם יעבדו מול אנשים שונים מתרבויות שונות. הם יצטרכו לדעת להסתגל במהירות לשפות חדשות, לתרבויות אחרות ולמנהגים שונים. אז למה אנחנו לא מכינים אותם למשימות הללו?
יש ללמד את התלמידים של היום כישורים שיעזרו להם לרכוש כל שפה ולהתחבר לכל תרבות בעולם, כי נראה שמשימות אלו יעמדו בבסיס התרבות בה הם יגדלו. זאת ועוד, הוראת לינגוויסטיקה וכישורי רכישת שפה יעזרו גם לתלמידים שירצו ללמוד שפות תכנות – אלמנט חשוב בעולם בהווה ובעתיד.
למידע נוסף וחשיבה על הוראת כישורי שפה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט המרתק בנושא של תומר ברץ.
6. החרמת טלפונים ניידים או איסור על שימוש בהם בכיתה.
איסור על שימוש בפלאפון בכיתה הוא מיושן. הפלאפון יכול להיות מטרד או משאב, ואם תתייחסו אליו כמשאב, הוא יעזור לתלמידים שלכם להתקדם במהירות וללמוד בעניין בסביבה הטבעית שלהם.
ייתכן שאתם תופסים את הטלפון החכם כמכשיר שאפשר להשתמש בו רק לשם שיחות, הודעות וגלישה ברשתות החברתיות. אבל למעשה כל טלפון חכם ממוצע שתמצאו בידיו של תלמיד הוא מתוחכם יותר, ובעל כוח עיבוד גדול יותר, מאשר כל המערכות המתקדמות שנאס"א החזיקה כאשר היא שלחה אדם לירח ב1969! אם תרתמו את הכוח הזה לטובת התלמידים שלכם – חישבו לאן הם יוכלו להגיע.
על המורים ללמוד בעצמם וללמד את תלמידיהם מה הם יכולים לעשות בעזרת הפלאפונים שלהם: להגיע למרבית הידע בעולם, לבנות אתרים, לצלם ולערוך סרטים, ללמוד שפות, מתמטיקה, היסטוריה, פיזיקה (בעצם ללמוד כמעט כל דבר בעולם!), ליצור קשר עם אנשים שמעניינים אותם, לשדר תוכניות רדיו, להיבחן במבחנים ועוד... האפשרויות הן בלתי מוגבלות. וכולן יכולות להפוך בקלות להזדמנויות ללמידה.
7. מורים שלא חולקים את העשייה שלהם עם העולם.
צניעות היא מידה טובה, אבל בכל זאת – מורים שאינם מתקשרים זה עם זה וחולקים ידע ורעיונות, כמו גם מורים שאינם נמצאים בקשר עם ההורים וסביבת בית הספר אינם עומדים בקצב. למעשה, גם מורים שאינם מחוברים למורים אחרים בעולם ומכירים את ההתקדמות החינוכית במקומות אחרים לא יספיקו להדביק את הפער. למורים כדאי להמשיך ללמוד ולהתקדם, ורצוי ללמוד ולפרסם את מה שלמדתם בו זמנית (כך גם תעשו רפלקציה על הדברים וגם תעזרו לאחרים). כתבו בפייסבוק, צייצו בטוויטר, פתחו בלוג, תתחילו לכתוב כתבות כאן במגזין! הפיצו את העשייה שלכם כדי שאחרים ילמדו מכם, והקפידו ללמוד בכל עת מאחרים.
8. בתי ספר שאין להם עמוד פייסבוק.
דרך הפייסבוק בית הספר יוצר קשר עם התלמידים שלו ועם ההורים שלהם בצורה הנוחה והקלה ביותר. בתי ספר שנמנעים משימוש בפייסבוק מוותרים על גשר שמוביל ישר למוח וללב של הקהילה החברה בו. וזה... פשוט חבל.
9. בתי ספר שמאלצים מתבגרים ללמוד בשעות 7 ו-8.
מחקרים רבים הראו שוב ושוב שמתבגרים מצליחים יותר בלימודים ומרגישים טוב יותר כאשר הם מתחילים ללמוד מאוחר יותר. למעשה, אפילו אם יום הלימודים יתחיל 50 דקות אחרי השעה הרגילה שלו ויסתיים רק 30 דקות אחרי השעה הרגילה – התלמידים יצליחו משמעותית יותר, הן בבית הספר והן בפעילויות שאחרי בית הספר (למרות שבעצם הם ילמדו 20 דקות פחות).
השינוי הוא פשוט ויעיל, ובתי הספר שאינם דוגלים בו פשוט מתעלמים מהמחקר העדכני ומהוראות משרד החינוך.
10. קניית פרסום, עלונים או אתר לבית הספר.
ברוב המקרים, כאשר בית הספר זקוק לפרסום, עלון או אתר אינטרנט – אין שום סיבה לפנות לחברה חיצונית שתעשה זאת. למעשה – כשאתם עושים זאת, אתם שודדים את התלמידים שלכם מלמידה חשובה לחיים. עזרו לתלמידים ללמוד כיצד לעשות את כל הנ"ל, והפכו אותם לאנשי השיווק ובניית האתרים שלכם. כך תלמדו אותם כישורים חשובים לחיים ואולי אפילו תחסכו כמה שקלים.
אבל האמת היא שגם אם תצטרכו להביא מורה / מומחה מיוחד שילמד את התלמידים ויעלה לבית הספר בדיוק אותה עלות של חברה חיצונית שתעשה את העבודה – הלמידה החשובה של התלמידים היא המטרה האמיתית. זאת ועוד – התוצר שתקבלו ישקף את המציאות הבית ספרית בצורה טובה יותר, ויהיה מרגש הרבה יותר, שכן התלמידים שלכם יהיו היוצרים שלו.
11. ספריות שמכילות רק ספרים.
הידע של היום לא נמצא רק בתוך ספרים. ספרים הם חשובים וכבודם במקומם מונח, אבל הם צריכים להיות חלק ממערכת המנגישה לכל התלמידים ידע, ללא הבדלים סוציואקונומיים. מתוך כך, הספרייה צריכה להפוך למרכז בית-ספרי בו התלמידים יקבלו גישה למכשירים טכנולוגיים מתקדמים, למאגרי מידע רלוונטיים, ולספרים. ללא הדברים הללו (לפחות) הספריות יהפכו במהרה למוזיאונים מאובקים.
12. בתי ספר שמכשירים את המורים שלהם רק בעזרת השתלמויות.
אם בית הספר שלכם משתמש בהשתלמויות בלבד על מנת לקדם את המורים שלו – אתם נשארים מאחור. כאשר כל המורים מקבלים את אותה ההכשרה, אין התייחסות לצרכים של כל מורה וכל כיתה. מורים חדשים צריכים ליווי ותמיכה שונים ממורים וותיקים, וכל מורה מתמודד/ת עם כיתה שונה וצרכים שונים. לכן התמיכה הבית ספרית וההכשרה צריכות להיות תפורות באופן אישי (או לפחות בקבוצות קטנות) למורים.
יתרה מזאת, בעידן שלנו, בו המידע נמצא בכל מקום וניתן לקרוא ספרים ומאמרים און ליין, לחשוב על פתרונות בעזרת בלוגים ופינטרסט – כדאי לבתי הספר להקים קהילות מכווננות, להכשיר את מוריהם להפוך ללומדים עצמאים ולקדם למידת מורים ברשת. למידה כזאת יכולה להיות יחידנית, אבל מוטב היה לו כל מורה יחלוק עם עמיתיו את מה שלמד בקבוצות עמיתים, ווירטואליות או כאלה שיפגשו אחת לכמה זמן לשם כך.
13. מדידת התלמידים על ידי מבחנים בלבד.
כל מדינה המצליחה בחינוך מודדת את מוריה ותלמידיה לעיתים תכופות. יחד עם זאת, מבחנים יכולים לבדוק רק חלק קטן ממה שהיינו רוצים ללמד את התלמידים שלנו. כאשר אנחנו מודדים את התלמידים בעיקר על ידי מבחנים אנחנו גורמים להם להתרכז ביכולות ובידע הקשור למבחן, ולהזניח את כל השאר. למעשה, התרכזות במבחנים בלבד מלמדת את התלמידים בדרך כלל שיש רק תשובה אחת, כלומר מעבירה את המסר שיצירתיות היא מיותרת ואף מזיקה. בנוסף, למידה למבחנים בכלל עלולה לעודד למידה שטחית בלבד, שאת הידע ממנה התלמידים שוכחים למחרת המבחן.
התלמידים צריכים להתאמן בפתרון בעיות, שאילת שאלות וחשיבה יצירתית ולא רק ברכישת ידע. אנחנו צריכים לחגוג ולשמוח בשונות של התלמידים שלנו ובכישוריהם המיוחדים ולא לנסות להתאים את כולם לאותה המסגרת בדיוק.
מבחנים בדרך כלל לא מלמדים את התלמידים לחשוב באופן יצירתי ולפתור בעיות מורכבות ולכן לא מכינים אותם לעתיד שלהם כמבוגרים. הנרי פורד אמר פעם: "אם הייתי שואל אנשים מה הם רוצים שאייצר עבורם, הם היו מבקשים סוסים מהירים יותר".
המאמץ של מערכת החינוך היום שקול לניסיון ליצור סוסים מהירים יותר. אנחנו דורשים מהתלמידים לזכור יותר חומר, לדעת לכתוב ולחשב טוב יותר וכו'. אך מה שאנו זקוקים לו כעת, הוא שינוי במערכת האמונות וסדר העדיפויות שלנו בכל הנוגע לחינוך. כפועל יוצא של שינוי זה המערכת צריכה להשתנות. לא להתעדכן או לבצע רפורמות – אלא להשתנות באופן משמעותי. בכל יום פיתוחים חדשים מתבצעים בעולם, וגם מערכת החינוך צריכה להתפתח ולצעוד צעד קדימה בכל יום. מן הסתם השינוי לא יהיה מושלם, וגם קשה להגיד בדיוק איך הוא צריך להראות. המכוניות הראשונות של פורד לא היו טובות בהכרח מסוסים, והן גם שונות מאוד מהמכוניות בהן אנו נוסעים היום.
רק אם נחליף רעיונות בינינו, נתפתח בכל יום, ננסה דברים חדשים, ניכשל ונתקדם, נחקור ונחלוק את הלמידות, ההצלחות והכישלונות שלנו, נצליח להתקדם בצורה הטובה ביותר.
אם את\ה יכול\ה לדמיין את השינוי בחינוך – את\ה יכול\ה לבצע אותו כבר עכשיו בכיתה שלך. כי השינוי בחינוך, כפי שאמר סר. קן רובינסון, יכול להיות מטופח מהמנגנונים המדיניים, אבל יכול להתרחש רק מהכיתה ומעלה.
*פוסט זה נכתב בהשראת הבלוג של Ingvi Hrannar, מורה איסלנדי, והוא נערך ותורגם לעברית.
