המדריך המקוצר למשוב יעיל לתלמיד

משוב הוא אחד החלקים החשובים במערכת החינוך. לכולנו ברור שאם התלמיד לא יקבל משוב, הוא לא יוכל להתקדם. אבל איך נותנים משוב שיעזור למקבלו להתקדם? במשך שנים חוקרים הורו למורים לתת משוב בכל מיני צורות. אבל מסתבר שבחלק ניכר מההצעות והשיטות הללו, החוקרים שכחו לבדוק את הדבר החשוב ביותר – האם המשוב מסייע לתלמידים? האם ציון של 100 בבוחן יעודד תלמיד להתאמץ גם בשיעורים הבאים? האם תחרות כיתתית גורמת לכולם לשאוף גבוה יותר? ציון מספרי - זה טוב או רע? מחקר חדש נותן את תשובות לשאלות הללו ויעזור לכם לתת משובים טובים יותר באמצעות 7 טיפים שימושיים:

דילן ויליאם, מורה למתמטיקה לשעבר וחוקר בתחום הערכת החינוך כיום, ניסה לענות על השאלה שמעסיקה מורים רבים: "כיצד נותנים משוב יעיל?" על מנת לעשות זאת הוא בחן מחקרים רבים הנוגעים למשוב במערכת החינוך, ואת התשובות שמצא ניתן לקרוא במאמרו "המשוב כחלק מהמערכת".

תגובת המקבל צריכה תמיד לכוון את המשוב שלנו
המחקר מראה כי תוצאות המשוב תלויות בתגובה של המקבל. כלומר – אי אפשר לקבוע שיש משוב אחד שתמיד עדיף על משוב אחר, או תוצאה של משוב שתתרחש תמיד. למעשה התגלה שבמשך שנים החוקרים שאלו את השאלה הלא נכונה. הם שאלו מהו המשוב הטוב ביותר, ולא את השאלה החשובה באמת: מה תהיה התגובה של מקבל המשוב?

המסקנה העיקרית של המחקר היא שכאשר מורה רוצה לתת משוב לתלמידיו, הוא צריך לחשוב קודם כל מה תהיה התגובה שהמשוב יעורר אצל מי שיקבל אותו, כלומר התלמיד.

בשלב זה יש לשער ששקעת מעט בכיסא שלך, נאנחת וחשבת משהו כמו: "למורים היום יש כל כך הרבה תלמידים וכל אחד שונה מהאחר. הם צריכים לעשות כל כך הרבה, ועכשיו גם לחשוב על התגובה למשוב של כל תלמיד?! הרי זה בלתי אפשרי!"

אז כן, המשימה אינה פשוטה, אבל אנחנו הרי מכוונים גבוה. וחוץ מזה – למזלנו, במאמר שלו, דילן ויליאם החליט לעזור לנו, לפחות עוד קצת. הוא מציע כמה עקרונות לנתינת משוב טוב:

1. נסו לגרום לכל תלמיד להרגיש שהוא עדיין לא הגיע ליעד, אבל הוא די קרוב
מסתבר שקבוצות כדורסל שנמצאות בפיגור קל במחצית נוטות לנצח הרבה יותר מאשר קבוצות שנמצאות ביתרון קל באותו הזמן. 

איך זה יתכן? ולמה בעצם מי שהיה אמור לנצח בסוף מפסיד? החוקרים מאמינים שתוצאה גבוהה מאותת למי שמקבל אותה שהוא יכול להירגע ולנוח, הרי הוא מנצח. לעומת זאת, תוצאה נמוכה מעט מאותת למקבל שהוא קרוב ליעד ואם רק יגביר מאמץ מעט – הוא יהיה זה שינצח. כך, משוב שמבשר כי יש עוד דרך קצרה אל היעד – יגרום למאמץ גדול יותר ולהצלחה.

2. תחרות בין התלמידים דורשת תשומת לב רבה של המורה, כי היא עלולה להזיק לתלמידים
דמיינו לעצמכם מורה נהדרת שיוצרת עניין רב בתלמידים כאשר היא מציגה חידה מתמטית בכיתה ומציעה פרס לחמשת הראשונים שיפתרו אותה. הכיתה נרעשת ונרגשת, כולם רוצים לזכות בפרס. לכאורה מצב אידיאלי. אבל המורה המעולה צריכה להיות מודעת לכך שהתחרות הזאת עלולה לפגוע בכמה קבוצות תלמידים:

ראשית התלמידים החלשים, אלו שמאמינים שהם "גרועים במתמטיקה" או "פשוט טיפשים"; מבחינתם הם רחוקים מדי מהיעד, ויוותרו מיד על התחרות. בכך, הם לא ילמדו את הנושא היטב ואמונתם השלילית לגבי עצמם רק תתחזק.

קבוצה שניה שעלולה להיפגע היא קבוצת התלמידים "מכווני הביצועים". אלו הם התלמידים שבעיניהם התחרות היא המוקד, ולא הלמידה. הם יהיו מוכנים לעשות הכל כדי לקבל 100 במבחן או בעבודה, ועוד הרבה יותר מזה כדי לנצח בתחרות... (אם תחשבו קצת תוכלו לחשוב על כמה אנשים כאלה שאתם מכירים...). התלמידים הללו עלולים להשתמש בכל קיצור דרך כדי לנצח במשימה. כך, הלמידה שלהם עלולה להתפספס.

האם זה אומר שתחרות בכיתה היא דבר רע? כמובן שלא. תחרות היא גורם מדרבן וחשוב, והיא גם מכינה את התלמידים לעולם המבוגרים. אבל אל למורה לשכוח שהשאיפה היא להצלחתם של כל התלמידים, ובזמן התחרות לגרום לכל תלמיד להרגיש שהוא לא רחוק מהיעד, ויכול לנצח בעצמו.

3. משוב טוב מתמקד במשימה ובלמידה, ולא באגו
כשתלמידים מקבלים ציון והערות על משימה, הם מסתכלים קודם כל על הציון ואחר כך... על הציון של התלמיד שלידם. נסו למקד את התלמידים שלכם בהערות. כך למשל מורה אחד חילק את הכיתה לקבוצות של 4 תלמידים, ולכל קבוצה נתן 4 עבודות ו4 משובים. על התלמידים היה להתאים את המשוב לעבודה. כך, התלמידים חשבו על המשוב הרבה לפני שחשבו על האגו שלהם.

4. נסו להבהיר במשוב שיכולת וחוכמה הן דברים מצטברים ולא קבועים
רוב האנשים מאמינים שיכולת אקדמאית היא דבר די קבוע. "אני טוב במתמטיקה" או "אני גרוע במתמטיקה". אבל אז, מי שמאמין שהוא חכם עלול להתאמץ פחות. ומי שמאמין שאינו חכם? עלול לוותר מראש (הרי עדיף שיגידו שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי מאשר שאני טיפש).

מכאן שעל המשוב להראות לתלמיד שיכולת היא מצטברת ולא קבועה. אין מי שגרוע או טוב במתמטיקה, יש מי שמתאמץ וצובר ידע. במובן זה המילה החשובה ביותר בלקסיקון של המורה היא "בינתיים". כשתלמיד אומר "אני לא יכול לעשות את זה" המורה מיד מוסיף "בינתיים".

אחת הדרכים ליישם זאת בעבודות ובמבחנים היא לאפשר תיקון ציון לכולם, או לכל הפחות לסרב לתת ציון שאינו "עובר". נניח שקיבלתם עבודה מבחן שאינם מספיקים? החזירו אותם לתלמיד עם הערות בונות, ספקו לו את התמיכה שתעזור לו להעלות את הרמה, ובקשו ממנו להגיש שוב כך שציונו ישתפר. כך תדגישו את הרעיון שגם אם יש תלמידים שזקוקים ליותר תמיכה, כולם יכולים להצליח. 

5. משוב איכותי מתמקד בדברים שהתלמיד יכול לשנות
כנראה שמאמן כדורסל לא יגיד לשחקן שלו שעליו לגבוה, אף על פי שייתכן שהיה יעיל אם היו מוסיפים לו כמה סנטימטרים. נסו למקד את המשוב שלכם בדברים שהתלמיד מבין ויכול לשנות. במובן זה בחירת מטרות סבירות וברות השגה בכל משוב, ומשובים תכופים, ישפרו פלאים את יכולות התלמידים.

6. המשוב צריך להחזיר את התלמיד למשימה ולהציב לו מטרה חדשה. במובן זה הוא דורש יותר עבודה ממקבל המשוב מאשר מהנותן
תלמיד שמקבל מבחן ובו התרגילים השגויים מסומנים ודרך הפתרון הנכונה מוסברת, לא נותר לו לעשות דבר, והסיכוי שהוא ילמד מכך קטן. לעומת זאת, תלמיד שיקבל את אותו המבחן בחזרה אך כשעליו כתוב למשל "5 תרגילים כאן זקוקים לפתרון חדש. המשימה שלך הוא למצוא אותם ולתקן", ככל הנראה יתאמץ וילמד הרבה יותר.

בדומה לכך, תלמיד שקיבל 100 במבחן, לכאורה יודע הכל ואין לו מה להתאמץ. אם המורה יוסיף על המבחן כי כעת על התלמיד לבנות 3 תרגילים חדשים ברוח המבחן – הוא ככל הנראה יעשה אינטגרציה רחבה יותר של החומר.

החזירו משוב שדורש מהתלמיד לקבוע לעצמו מטרה חדשה ואפשרית, וספקו לו את התמיכה הדרושה כדי לעשות זאת.

7. מורים חייבים ליצור בכיתה אווירה של מקום בטוח שמותר בו להתנסות ולטעות
מי שאינו מפחד לעשות שגיאות ואינו רואה בהן אות קלון, יכול להבין שטעות היא בעצם הדרך הכי טובה להבנה עמוקה. לעוד מידע על חשיבות הטעות והאקלים הבטוח בכיתה אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה "מומחיות היא (לא רק) עניין של ניסיון".

המסקנה היא שכאשר אנו נותנים משוב, עלינו לחשוב איך מקבל המשוב יתפוס אותו. רצוי להתייחס ליחס של התלמיד למקצוע, לתפיסה שלו את עצמו, ואפילו לתפיסה שלו לגבי נותן המשוב - המורה.

אם ברצונך לקרוא עוד על משוב אפקטיבי, זו ההזדמנות לקרוא את התרגום המלא של המאמר.

בנוסף, ספרו לנו כיצד אתם/ן נותנים/ות משוב. האם יש לך דרכים יצירתיות להתאים את המשוב לתלמידים? מה עובד בכיתה שלך? ומה דעתך על הנושא?