נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מאת: אייל סיני
צעיר או צעירה שילמדו על הגלקסיות שבחלל, על הקולטנים שבמוח ועל האבולוציה של דרווין יגדל לקבל בענווה גם את האחר בכיתה. לימודי מדעים אינם רק שלב בדרך ללימודי הנדסה.
בשנים האחרונות נשמעות קריאות מצד גורמים שונים בחברה ובמשק להגדיל את מספר לומדי המתמטיקה והמדעים ברמות הגבוהות. קריאה זו מלווה בטענות על ירידה ברמתם של בוגרי בית הספר התיכון. ישבתי בהרבה התוועדויות , כנסים וישיבות העוסקים בנושאים אלו ולאורך כל הדיונים הרגשתי אי נוחות . לקח לי זמן להבין מה מקורה.
נקודת המוצא של הדיונים הייתה ראיית לימודי המתמטיקה והמדעים בתיכון כמעין מכינה ללימודי הנדסה ומדע באוניברסיטה. עיקר הדיון התמקד בדרכים לתקן את החינוך המתמטי- מדעי בתיכון - הן כדי להשיג מטרות אופרטיביות של החברה והכלכלה והן כדי לאפשר לפרט רכישת השכלה איכותית שתאפשר את השתלבותו בשוק העבודה.
אין ספק שללא שיפור ותיקון החינוך המדעי תיפגע יכולתה המדעית – הנדסית של המדינה, יכולת בעלת חשיבות מכרעת לעתידה הביטחוני והכלכלי. במציאות של שוק העבודה היום, תעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה גבוהה ומדעים מהווה יתרון תעסוקתי.
איני חולק על מטרות אלו. להיפך, אני חושב שהן בעלות חשיבות עליונה. אולם חינוך מדעי בבית ספר לא מסתכם בכך. לבית הספר מטרות חינוכיות רחבות הרבה יותר ומטרותיו של החינוך המדעי נגזרות ממטרות אלו. הסתפקות במטרות אלו מגמדת את העשייה החינוכית.
המדע חלק מתהליך חינוכי עמוק ולא רק כלי.
חינוך מדעי אינו מיועד רק לרכישת כלים ומיומנויות להמשך לימודים ותעסוקה, אלא להיות חלק מעיצובו של התלמיד כאדם אוטונומי בעל יכולת חשיבה עצמאית. ידע הוא תנאי הכרחי לעיצוב זה ולכן יש הכרח בלימוד מקיף, עמוק ועצמאי, המתבצע בסטנדרטים גבוהים. אולם, למידה לצורך רכישת ידע ומיומנויות אינה מספיקה. החינוך המדעי צריך לחשוף את התלמידים לאותם היבטים של המדע שהעיון וההעמקה בהם עשויים להשפיע על עיצוב דמותם, ולא רק על מיומנויותיהם. אתייחס לשניים כאלה:
בבסיסה של השיטה המדעית עומדת היכולת להטיל ספק. לא הטלת ספק לשמה אלא החופש להטיל ספק בחוקים ותיאוריות קיימות מתוך ניסיון להתקדם להבנה מעמיקה יותר של הטבע. הטלת הספק מאפיינת חופש מחשבה ופתיחות מחשבתית. כדברי ריצ'רד פיינמן:" אני מרגיש אחריות להכריז על הערך של החופש הזה וללמד את תלמידיי שאין לחשוש מספק אלא לברכו כאפשרות של פוטנציאל חדש לבני האדם" .
המדע הוא, לפחות בעיני, היצירה התרבותית הגדולה ביותר של האדם. הוראת המדע כחלק מרכזי בתרבות האנושית תוך תיאור המורכבות והיופי של הטבע סביבנו והדגשת הניסיון האנושי הגדול לפענח את צפונותיו עשויה ליצור אצל התלמיד ענווה ביחס למקומו של האדם בעולם. תוצאת ענווה זו תהיה התייחסות הומנית יותר אל שאר בני האדם מצד אחד, והתייחסות מתחשבת ולא פוגענית אל הסביבה הפיזית, כדור הארץ ומשאביו המוגבלים, מצד שני.
היכולת להטיל ספק והענווה של האדם אל מול הטבע הם שני מרכיבים מהותיים בחינוך הומניסטי ודמוקרטי. אדם ששני ערכים אלו הם חלק מחינוכו יגדל להיות בעל יכולת חשיבה עצמאית וביקורתית ולפיכך נתון הרבה פחות להשפעת עמדות דמגוגיות ומניפולציות מסוגים שונים.
מטרתו של טור זה מעשית: מערכת החינוך תעמוד בשנים הקרובות בסימן תכנית השר ללמידה משמעותית. אין די בהוראת מדעים המכוונת לרכישת מיומנויות המתאימות למאה ה-21. אמנם איני מציע לשנות את תכניות הלימודים, אולם המסר המועבר למורים, למנהלי בתי הספר ולמפקחים צריך להיות מסר אחר. מסר הרואה במדע חלק מתהליך חינוכי עמוק ולא רק כלי. מסר כזה צריך להיות מוטמע בכל הרבדים – בהשתלמויות מורים, בחומרי הלימוד ובכנסי מורים ומנהלים.
תלמיד הנפעם מגודלן של הגלקסיות, המבין את משמעותה של תורת דרווין, היודע כי הנוירונים והסינפסות במוח אחראים לפעילותו וכי ניתן לחקרם, יצמח לאדם המביט אחרת על עולמו והחברה בה הוא חי. אם גם יידע לחשוב באופן ביקורתי ולהטיל ספק - יהפוך לאדם חופשי, פתוח וכנראה שגם הומני יותר.
אייל סיני
הכותב הינו מורה לפיזיקה, חתן פרס דה-שליט ובעל ציון לשבח מפרס טראמפ להוראה איכותית. הטור פורסם לראשונה באתר "וואלה!".