יש כמה דברים חשובים שעלינו לדעת על כל התלמידים שלנו, כיוון שידיעתם תשפיע מאוד על דרך ההוראה שלנו. דברים אלה משקפים את התנאים שדרושים לתלמידים כדי ללמוד היטב, להיות שמחים, להרגיש שייכים ולהיות חסינים מבחינה נפשית.
אם נבין מי הם התלמידים שלנו ברמה העמוקה ביותר, נוכל להתנהג בעצמנו באופן מבין ותומך יותר. במאמר "לשפר את האמפתיה של המורה כדי לשפר את התנהגות התלמיד" טוען הפסיכולוג והמומחה לסביבה בית ספרית רוברט ברוקס כי מורים יכולים לשפר את היכולות האמפתיות שלהם כשהם שואלים את עצמם, "באילו מילים הייתי רוצה שהתלמידים שלי ישתמשו כדי לתאר אותי?"
השאלות הבאות יכולות להיות מופנות לצעירים מכל הגילאים, בהתאמות קלות, כיוון שהן רלוונטיות לסטודנטים באוניברסיטה בדיוק כפי שהן רלוונטיות לילדי הגן. התשובות לשאלות אלה יגלו לנו את כל מה שעלינו לדעת כדי ליצור תנאי למידה חיוביים.
שאלות שחשוב לשאול מיד
בתחילת התהליך כתבו את השאלות הבאות על כרטיסיות, ובקשו מהתלמידים לכתוב את תשובותיהם על הצד השני. אפשר לענות על שאלה אחת מדי יום.
גישה נוספת שבה אפשר להשתמש בשאלות האלה, היא לערוך סקר ולבקש מהתלמידים לכתוב את תשובותיהם, באופן אנונימי או גלוי. ניתן גם לפתוח את יום הלימודים בדיון בין התלמידים על תגובתם לכמה מהשאלות האלה בקבוצות קטנות. לאחר מכן, בקשו מנציגי הקבוצות לחלוק את תגובתם עם שאר הכיתה.
שאלות להעמקת מערכות היחסים
בשבוע השני והשלישי של התהליך, בקשו מהתלמידים לענות על השאלות הבאות:
שאלות שאפשר לשאול במהלך השנה ככל שהתהליך מתקדם
כדי להמשיך ולהכיר את התלמידים שלכם, לבנות את מיומנויות הרפלקציה שלהם ולשפר את החוסן הנפשי שלהם, שאלו את השאלות הבאות במהלך שנת הלימודים, ואחריהן ערכו דיונים לתמיכה במסקנות.
עוזרים למערכות היחסים ולאמון לצמוח
לעיתים קרובות עוברים כמה שבועות עד שהתלמידים מצליחים לקבל תשובה ברורה בינם לבין עצמם לשאלות שנשאלו בתחילת התהליך. עד אז הם כבר יידעו מי מאמין בהם כשהם מצליחים, מי שמח לדבר איתם ומי יעזור להם להתאושש במקרה הצורך (ובמהלך השבועות הראשונים לתהליך, הם בהחלט ישימו לב לעבודה הקשה שאתם משקיעים כדי להפוך לאחד המבוגרים האמינים והראויים בחייהם).
ככל שנדע יותר על התלמידים שלנו, כך נוכל לעזור להם למצוא תשובות לשאלות ששאלנו. התשובות יאפשרו להם לכוון טוב יותר את האנרגיות שלהם, כדי לבנות חוסן נפשי ולצמוח בתור לומדים.
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אדיוטופיה ואנו מודים לצוות אדיוטופיה ולמחבר מוריס ג'. אליס על האישור לפרסם את הדברים לקהל המורות והמורים בישראל.