להקשיב לשטח
כיצד את/ה מלמד/ת רעיון או מיומנות, כאשר התלמידים בכיתה הנם בעלי יכולות מגוונות, ידע קודם שונה ותחומי עניין שונים? איך מגיעים לתלמידים החלשים ודואגים שהם לא נשארים מאחור? איך אפשר לצמצם את הפערים בין התלמידים מבלי לעכב את ההתקדמות של התלמידים המצויינים? וכיצד ניתן לעשות זאת בכיתה שבה למעלה מ-30 תלמידים, כאשר למורה יש זמן מוגבל מאוד לתכנן את השיעורים?
השאלות הללו הן שאלות עמן כל מורה נאלץ/ת להתמודד, ואיתן אנסה להתמודד בכתבה זו.
תשובה אחת (מתוך רבות) לשאלות הללו, בה אתמקד בכתבה זו, הינה הוראה דיפרנציאלית – הוראה המאפשרת לתלמידים בחירה בדרך הלמידה ודרך הצגת הידע. הוראה דיפרנציאלית הינה נושא שנכתב עליו לא פעם ולא פעמיים, אך בכתבה זו אנסה להציע דרך בה כל מורה יכול ליישם דרך הוראה זו. עם זאת, לפני שנתחיל, חשוב לי להבהיר שני דברים מרכזיים:
כעת, כשאנו זוכרים שתי נקודות אלו, ניתן לצלול לטכניקות בהן תוכלו להשתמש על מנת להתאים את ההוראה שלכם לצרכים השונים של תלמידיכם, גם בכיתה עם טווח מיומנויות ויכולות רחב.
1. התחילו לאט
המעבר הראשוני להוראה דיפרנציאלית או להוראה ממוקדת תלמיד יכול להיות מאוד מבלבל ואף לגרום לתלמידים להרגיש שלא בנוח. כך למשל, אני לעולם לא אשכח את התלמידה שנטלה קופסה שלמה של תרופה נגד צרבת מרוב כאבי בטן, ביום בו הצגתי לפני כיתתה את המעבר להוראה דיפרנציאלית...
על מנת להרגיע את החרדה וחוסר הביטחון של התלמידים, הטמיעו את יכולת הבחירה של התלמידים באיטיות רבה. כך למשל, התחילו משיעור בו התלמידים צריכים לבחור משימה אחת מתוך שתיים או שלוש אפשרויות ולסיים אותה במהלך השיעור (אל תתנו לתלמידים יותר מ-3 אפשרויות לבחירה, זה רק יגרום לבלבול).
2. אפשרו לתלמידים המצויינים לעבור ללמידה קומפקטית
כמורים, אנחנו לעיתים נתקלים בתלמידים שקל להם מאוד ללמוד את החומר והם עושים זאת בזריזות רבה. מתוך כך, בכיתה, תלמידים אלו לעיתים קרובות משתעממים או מפריעים. המעבר ללמידה קומפקטית (עליה אפשר ללמוד בכתבה זו) יכול להפוך את הלמידה למאתגרת ומעניינת עבור תלמידים אלו. הרעיון בלמידה קומפקטית הוא יצירת "קורס מקוצר" שעל התלמיד ללמוד, בו הוא יכול להיעזר במורה, להתקדם בעצמו בצורה של מחקר עצמאי או ללמוד באמצעות עבודה בפרויקט בקבוצה קטנה.
3. ספקו לתלמידים אפשרויות
קבלת בחירה יוצרת מוטיבציה ומעצימה את התלמידים. לכן אפשרו לתלמידים לבחור:
4. דאגו שיהיה מרכיב של הערכה בכל שיעור
ככל שהמורה והתלמיד יודעים בדיוק גבוה יותר מהו מצבו של התלמיד, מה עוזר לו ללמוד ומה הוא רוצה ללמוד, כך ניתן להתאים יחד את ההוראה והלמידה אל התלמיד בצורה טובה יותר. לכן יש לבצע תהליכי הערכה ואבחון לעיתים תכופות ככל האפשר – רצוי בכל שיעור. מטרתה של הערכה זו אינה לקבוע ציון, אלא לכוון את הלמידה בשיעורים הבאים, כלומר – מדובר בהערכה מעצבת. תוכלו לבצע הערכה מעצבת זאת בעזרת מגוון דרכים:
חשוב לציין כי בכל דרך הערכה שתבחרו - לכם יש חלק משמעותי בהצלחתה - הבדיקה שלכם את תוצר הלמידה של התלמיד חשובה על מנת לתת תוקף לעשייה שלו וכן על מנת שתוכלו להכווין אותו להמשך עשייה המתאימה אליו.
5. אפשרו "פיגומים" לתלמידים שקשה להם
תלמידים שמתקשים זקוקים לסיוע מיוחד על מנת להתקדם. חשוב שתתאימו את הלמידה עבורם בצורות שונות. כך, ניתן להציע להם טבלאות שמסכמות חומר מסובך בפשטות, ודרכים שונות לייצג את החומר. כדאי לאפשר להם דרכי למידה שונות – כך למשל תלמידים הלומדים מתמטיקה יוכלו ללמוד גם בעזרת "האתגר 5" ו"אקדמיית קהאן".
6. צרו תוכנית למידה אישית עבור כל תלמיד
תוכנית למידה אישית היא תוכנית המבוססת על תוכנית הלימודים ועל המטרות האישיות של התלמיד. תוכנית הלמידה האישית משרטטת את מצבו הנוכחי של התלמיד, את יכולותיו וצרכיו, את מטרותיו במהלך הלימודים ואת הדרכים באמצעותן ניתן להגיע אל המטרות. כך, המורה, התלמיד ולעיתים גם הורי התלמיד יכולים להעריך את התקדמותו של התלמיד בכל עת ביחס למטרות הרצויות ולהתאים את דרכי הלמידה וההוראה למצבו של התלמיד, לצרכיו וליכולותיו.
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אדיוטופיה ואנו מודים לצוות אדיוטופיה ולמחברTodd Finley על האישור לפרסם את הדברים לקהל המורות והמורים בישראל.
