ישראל במלחמה
ישנן מספר מערכות חינוך בעולם שנחשבות למובילות ומעניינות במיוחד. ביניהן ניתן למצוא את פינלנד, אסטוניה, מחוז אונטריו בקנדה, סינגפור, דרום קוריאה ואחרות. על אף שמערכות החינוך הללו שונות אחת מהשנייה, כולן הצליחו להגיע להישגים גבוהים במדד הבין לאומי של הכנת בוגריהן לחיים במאה ה-21, הידוע גם כמדד פיז"ה.
אחת המדינות שהצליחו להגיע להישג מעניין במיוחד במבחנים החשובים הללו היא הולנד.
כ-15.5% מבני ה-15 בהולנד מצליחים להגיע לרמת הצטיינות במבחנים (לעומת 8.9% בישראל ו10.8% בממוצע במדינות הOECD). הישגים אלו מצביעים על היכולת של מורות ומורים בהולנד לאפשר לשיעור גבוה של תלמידים למצות את הפוטנציאל שלהם ולהגיע להישגים מיטביים.
כל זה הופך מרתק עוד יותר כשאנחנו לומדים שבהולנד יש מערכת חינוך מובנת מאוד המכוונת ילדים כבר בגיל 12 לאחד משלושה סוגי בתי ספר:
מקצועי – בו לומדים בני נוער בהולנד במשך ארבע שנים ויוצאים עם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה (כגון חשמלאי, נהגת אוטובוס, מעצב שיער, מכונאית רכב ועוד)
אקדמי – בו לומדים בני נוער בהולנד במשך חמש שנים ומסיימים עם תעודה המאפשרת קבלה לתארים ראשון ולתואר שני ללא מחקר. (תלמידים אלו יוכלו ללמוד מקצועות כגון: עריכת דין, אחיות, ניהול וכו')
אקדמי-מחקרי – בו לומדים בני נוער בהולנד במשך שש שנים והתלמידים מכוונים למחקר ואקדמיה. התעודה הזו מאפשרת קבלה לתארים מחקריים ומתקדמים.
למרות ששיטה זו עשוייה להצטייר בעיננו כהסללה בעייתית, מסתבר שתלמידים בכל בתי הספר מגיעים לתוצאות גבוהות. ההשקעה הכספית בכל ילד היא גבוהה וכך גם ההשקעה במורים ובהתפתחותם המקצועית.
1. 83% מהילדים בני השלוש בהולנד נמצאים במערכת החינוך. כאן חשוב לציין שבהולנד מסתכלים על המערכת כתהליך אחד גדול המתחיל בגן ומסתיים באוניברסיטה.
2. תלמידים ממשפחות של הורים חסרי השכלה מקבלים מימון גבוה פי שניים מתלמידים אשר מגיעים ממשפחות להורים אקדמאים.
3. הממשלה בהולנד מעבירה כספים לבתי ספר פרטיים וציבוריים באותה מידה, בהתבסס על רישום תלמידים. משפחות יכולות לרשום את ילדיהם לאיזה בית ספר שהן רוצות, שיטה המכונה גם "שיטת השוברים". חשוב לציין שמשרד החינוך בהולנד מפקח על כל בתי הספר באותה מידה והדרישות המקצועיות מהמורים זהות.
4. משרד החינוך ההולנדי עמל כל הזמן על שיפור ועדכון תכנית הלימודים על מנת להתאים אותה לצרכים המשתנים של המאה ה-21.
5. 92% מהצעירים ההולנדים מועסקים או נמצאים בהכשרה מקצועית.
6. מכללות לחינוך העלו את רף הקבלה ללימודי הוראה, למרות שהדבר יצר מחסור במורים, וזאת במטרה להעלות את מעמד המורה בהולנד ולמשוך אנשים איכותיים למקצוע. בסופו של דבר בחרו אנשים מוכשרים רבים לעשות הסבה לחינוך והפכו למורים.
7. משרד החינוך מאפשר למורים בהולנד להתפתח מקצועית בכמה ערוצים – תכנית מורים מובילים, מסלול של פיתוח תכניות לימודיםומסלול מחקר. כל זאת במקביל להישארותם במערכת כמורים.
8. 50% מהתלמידים בהולנד בוחרים במסלול מקצועי בגיל 12, וזו נחשבת בחירה מוערכת מאוד, תלמידים שרוצים לעשות מעבר ממסלול מקצועי למסלול אקדמי מקבלים את ההזדמנות לעשות זאת.
9. כל המורים המובילים בהולנד עוברים הכשרה מקצועית מתמשכת. הם נדרשים לעבור השתלמויות בשיפור מיומנויות ההוראה בכיתה כמו גם בהנחייה והדרכה של מורים אחרים.
מה ניתן לקחת וליישם בתוך המערכת הקיימת בישראל? האם יש נקודה אחת משמעותית שעושה את ההבדל או שמדובר על אוסף של עובדות?
בחודשים האחרונים אנו במערכת 'הגיע זמן חינוך' בשיתוף עם קרן טראמפ, עובדים עם נבחרת נפלאה של מורים על משלחת המורים המובילים הרשמית שלנו להולנד. מורים אלו, שנבחרו בקפידה מתוך מאות שהגישו מועמדות, יטוסו בשבוע הבא ללמוד מקרוב איך בדיוק פועלת אותה מערכת מוצלחת.
המשלחת תיפגש עם עמיתים בהולנד, תסייר בבתי הספר השונים, תראיין בכירים בתכניות ההכשרה למורים ובמרכז הבונה את תכנית הלימודים.
יחד, ינסו המורים והמורות הישראלים לעמוד על סודות ההצלחה, לבודד את המרכיבים מהם ניתן ללמוד וגם לגלות מה הם האתגרים והקשיים במערכת כמו זו.
בסופו של המסע הזה יפרסמו פה חברי המשלחת את תובנותיהם לטובת כלל אנשי החינוך בישראל.
אסתי מגן – מורה לפיזיקה כבר מעל 20 שנה. מנחה קהילת מורים, מדריכה, חונכת מורים עמיתים ומרכזת את הפעילות של פרויקט קהילות מורים לפיזיקה במכון ויצמן.
מיכל מדמון – מורה למתמטיקה למעלה מעשור. מלווה מורים חדשים, מדריכה, מנחה השתלמויות למורים וכותבת בלוג על הוראה וחינוך.
אלדד קפיטולניק – עשה הסבה להוראה לפני מספר שנים. מלמד סייבר ומדעי המחשב. רכז מקצוע, מנחה קהילת מורים, מלווה מורים חדשים ומשמש כסגן מנהלת בית הספר.
חנין בשארה – מורה לכימיה בתיכון טירה ע"ש א. קאסם ותיכון ג'לג'וליה. שותפה בקהילת המורים המובילים במכון ויצמן. מובילת קהילת מורים. רכזת מקצוע ומלווה מורים חדשים.
גיורא סמולנסקי – מורה מזה עשור למתמטיקה, סטטיקה חוזק חומרים וטכנולוגיה. רכז מקצוע, מלווה מורים חדשים, מרכז שכבה, מחנך כיתה, מלמד בכיתות מגוונות - ממצטיינים ועד כיתות אתגר. בוגר קורס מנהלי בית ספר "אבני ראשה."
המשלחת תצא ביום ראשון ה- 24.9 ותשוב ארצה ביום שישי ה-29.9.
אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לעקוב אחר הפרסומים בעמוד הפייסבוק שלנו, אנו נשדר בלייב מאמסטרדם ונעדכן אתכם בשלבי המסע ובתובנות הנרכשות. נשמח גם אם תיקחו חלק פעיל בתהליך הלימוד – כתבו לנו בתגובות לכתבה הזו (ולפוסטים שיעלו בהמשך) אילו נושאים ושאלות הייתם רוצים שחברי המשלחת ישאלו ויבררו במהלך השבוע ומה מעניין אתכם לגלות על המערכת ההולנדית.
