ססיל קרול ומייגן אוליביה עובדות כל אחת בבית ספר שונה, במדינה אחרת בארצות הברית, אבל שתיהן יצרו ועודן יוצרות שינוי יום-יומי בבתי ספר. שתיהן מספרות שהשינוי התחיל ביום בו הפכו לאימהות. החוויות של ססיל ומייגן כאימהות, לאחר שנים של הוראה, גרמו להן להבין שיש קלף מנצח שבו הן יכולות להיעזר בהוראה שלהן, ועד כה פשוט לא חשבו עליו – האהבה של הורי התלמידים לילדיהם.
הן הבינו את מה שלכאורה ברור לכולנו - כי הורים אוהבים את ילדיהם, אבל הן הבינו הרבה מעבר לכך - הן נוכחו שכוחה של האהבה הזאת יכול לגרום להורים לעשות דברים שמעולם לא חשבו שהם מסוגלים להם. שתי המורות הללו גילו זאת כשהפכו לאימהות, ומתוך כך החליטו לרתום את הורי התלמידים שלהן לתהליך הלמידה בכיתה, דבר שיצר תהליכים עמוקים ושינויים מדהימים במערכות החינוך שסביבן.
ססיל קרול היא אישה עסוקה – בנוסף להוראה היא גם מנהלת מיזם חינוכי בלתי פורמאלי. כהורה לא תמיד יש לה זמן להגיע לכל פגישה ואירוע או לנהל שיחות ארוכות עם המורים של ילדיה, וגם כמורה אין לה מספיק זמן על מנת להזמין את הורי התלמידים שלה לעיתים קרובות מאוד לכיתה. היא למדה את כוחם של ההורים בקידום הלמידה דרך המורות והגננות של הילדים שלה. הגננת של הבן שלה, למשל, שלחה להורים שאלונים על ילדם, ובכך יצרה קשר ראשוני עם ההורים העסוקים, וגם הרוויחה מידע חיוני על הילדים בגן שלה. ססיל מצידה – הבינה שמדובר בגננת רצינית, שרוצה לעשות את המיטב למען בנה, וכך הפכה למגויסת לתהליך החינוכי בגן. היא גם התחילה לחשוב על הדברים שהיא יכולה לעשות על מנת לשפר את ההתקדמות של בנה כתוצאה מהשאלון.
במהרה היא הבינה שהורים רבים מרגישים מתוסכלים מהמצב בכיתת ילדיהם. בשל עבודתה, היא הבינה שמורים רבים עושים כל כך הרבה עם משאבים מעטים, אבל כאשר המורים אינם נמצאים בקשר תדיר עם ההורים ומספרים להם על כך – ההורים חושבים פשוט שהמורים אינם עושים את עבודתם. מכיוון שתנאי העבודה של המורים הם בעצם תנאי הלמידה של התלמידים, היא הבינה שיש לעדכן את ההורים על כך. היא אספה קבוצת מורים בבית ספר בו עבדה – בית ספר יסודי בשכונת מצוקה, שסבל מקשיים רבים. המורים החלו בתהליך של יצירת קשר עם הורי התלמידים. הם החלו להתקשר אליהם ולספר על מצב התלמידים לא רק כשהיו בעיות, אלא גם על הדברים הטובים והמעניינים שקרו עם ילדיהם בכיתה. בין השאר, הם עדכנו את ההורים גם על המצוקות של בית הספר ותנאי הלמידה הקשים בו. בתוך זמן קצר ההורים הבינו את המצב בבית הספר, ומתוך האהבה והדאגה לילדיהם – הם נרתמו למהלך יחד עם המורים והפכו לחלק משמעותי מהמאבק לשיפור מצבו של בית הספר, ול"דוברים" החזקים ביותר של בית הספר והמורים. יחד המורים וההורים עבדו וגייסו מהמחוז כ-10 מיליון דולרים לשיפוץ בית הספר, בזמן משבר כלכלי של המחוז.
בלי הקשר הזה, ההורים פשוט כנראה לא היו יודעים מה קורה בבית הספר מספיק על מנת לפעול לשינוי. רק כאשר יוצרים קשר הדוק בין המורים להורים, ההורים יכולים להבין את מצבם של המורים כמו גם את תנאי הלמידה של ילדיהם, ומתוך כך לדאוג לסייע למורים בעבודתם, מתוך הדאגה העמוקה והאהבה לרווחה ולהצלחה של ילדיהם.
ססיל קרול דיברה בכנס TED, ובו סיפרה על המהלכים השונים שמורים יכולים לעשות על מנת להפוך את ההורים בבית הספר שלהם למעורבים יותר וכך לשנות את בית הספר, ואנחנו מאוד ממליצים לצפות בה:
איך שיתוף פעולה עם ההורים יכול לצמצם את פער ההזדמנויות - מייגן אוליביה
מייגן אוליביה משתמשת בקלף המנצח שמהווים הורי התלמידים שלה בצורה קצת שונה. גם היא מלמדת בשכונת מצוקה, ושם היא הבינה שבעזרת שיתוף פעולה בין ההורים לבין המורים ניתן לצמצם את פערי ההזדמנויות והחינוך שתלמידיה סובלים מהם.
בשיחת הטד המרתקת שלה היא מספרת כיצד היא יוצרת קשר עם הורי התלמידים ובונה יחד איתם שיתוף פעולה התומך בכל אחד מהילדים באופן פרטני. ההורה והמורה מנהלים שיח שמשאיר את התלמידים בתלם החינוכי גם אל מול מצוקה וסביבה קשה במיוחד. היא מספרת שהיא גילתה שהידיעה כי ההורים והמורים של תלמיד/ה משתפים פעולה ועובדים יחד על מנת שהוא או היא יצליחו, היא משמעותית במיוחד ומעניקה מוטיבציה אדירה לתלמידים שלה. שיתוף הפעולה הופך לרשת ביטחון עבור התלמידים שלה, ולעיתים קרובות גם למקפצה קדימה ולמעלה.
7 דרכים ליצירת שיתוף פעולה הורים-מורים גם כשאין זמן
שתי המורות, ססיל ומייגן, מלמדות אותנו כמה צורות משמעותיות לבניית קשר עם הורי התלמידים. הן מוכיחות כי גם מורה עסוק/ה במיוחד, עם משאבים מוגבלים מאוד, שרוצה לפנות להורים עסוקים ו/או שחווים נסיבות חיים קשות, יכול/ה להצליח, ובגדול. הן מראות לנו שאפשר ליצור את שיתופי הפעולה הללו באמצעות מחוות קטנות ופשוטות שידרשו מכם פחות מ-5 דקות בכל יום, או פחות מחצי שעה בשבוע.
הורים רבים חשים מתוסכלים מכך שהמורים של ילדיהם יוצרים עמם קשר רק כאשר לתלמיד יש בעיה או קושי – כפי שמספרות הדוברות בהרצאות וכפי כתבה המורה אלינה אגיולר בכתבה הנהדרת שלה. הדרכים הבאות יאפשרו לכם לתקשר עם ההורים, ואנחנו ממליצים לכם לספר להם לא רק על הקשיים, אלא גם על הרגעים המרגשים, הדברים הטובים שהתלמידים עשו, דרכי ההוראה שלכם, הנושאים שאותם התלמידים לומדים ועוד – השמיים הם הגבול.
יש לכם דרכים נוספות ליצור קשר משמעותי עם הורי התלמידים שלכם ולהפוך אותם למעורבים במתרחש בכיתה? ספרו עליהן בתגובות ותוכלו לעזור למורים רבים ברחבי הארץ.