מחר תפתח שנת הלימודים. מורים רבים יכנסו לכיתות ויפגשו את תלמידיהם אחרי חודשיים ארוכים. רבים יברכו את התלמידים שלהם וישאלו אותם "נהניתם בחופשה?" חלק אפילו יגדילו לעשות, ויבקשו מהתלמידים לכתוב, לצייר ולספר לשאר התלמידים איך נראה הקיץ שלהם וכיצד הם נפשו.
אבל כשאנחנו מניחים שהחופשה של התלמידים הייתה מהנה וחיובית – אנחנו משערים שהתלמידים אמורים ליהנות מהחופש שבקיץ ומרמזים על כך שהמטרה היחידה של החופשה הזאת היא להיות מהנה. העניין הוא שלרבים מהתלמידים, היציאה משגרת הלימודים טומנת בחובה הרבה מעבר למה שאנחנו רואים על פני השטח, במיוחד כשאנחנו מניחים שהם נהנו בחופשה ותו לא. חשוב לבדוק את ההנחות שלנו לגבי החופש הגדול ולהבדיל בין איך אנחנו חושבים שהוא אמור להיראות ולהרגיש עבור התלמידים, לבין איך הוא באמת נראה ומרגיש עבורם.
בחופש הגדול תלמידים שונים ככל הנראה חוו מגוון של דברים, הנה רשימה חלקית מאוד של אלו:
כאשר אנחנו שואלים את התלמידים שלנו האם הם נהנו בחופשה, אנחנו משליכים עליהם את התפיסות והרגשות שלנו על הקיץ. החופשה אינה מהנה לכולם, לא כל אחד יכול הכל בחופש הגדול. אז נראה שעדיף לשאול את התלמידים באופן יותר טבעי – "מה חדש?", "מה שלומך?", "איך היה הקיץ?" או פשוט להגיד להם שאנחנו שמחים לראות אותם.
כך תוכלו למנוע מצב בו תלמידים שלא נהנו בחופש הגדול מרגישים שמשהו לא בסדר עמם, ובנוסף – לא תיצרו דיכוטומיה שקיץ חייב להיות "כיף" בעוד שלימודים משמעם... "לא כיף".
על מנת להכיר את התלמידים שלכם יותר, ולהוות מקור לתמיכה בשביל מי שלא בהכרח הייתה לו חופשה מהנה – אתם יכולים גם להציע לתלמידים לכתוב לכם 3 דברים שקרו להם בקיץ. אפשר גם להציע שיכתבו - דבר אחד מעניין, דבר אחד משמח ודבר אחד שיהיה להם קשה או לא נעים. כך תכירו אותם, תוכלו אולי לעזור למצבים קשים ולא תכפו מודל של "חופשה מהנה".
מה התלמידים שלכם עושים בקיץ? איך אתם מברכים את תלמידיכם בתחילת השנה ואיך אתם תומכים בכל אחד ואחת ובקיץ הייחודי שהיה לו או לה? ספרו לנו בתגובות!