מתמטיקה
מאת: ד"ר ביל (סקטבורד) רוברטסון – אתר Edutopia
__
אני מחנך מזה 20 שנים - מסע שלקח אותי מהוראה בחטיבת הביניים והתיכון עד להפיכתי למרצה להוראת המדעים באוניברסיטה. בנוסף לכך אני גם גולש על סקטבורד מזה 37 שנים. התחלתי לגלוש כשהייתי בכיתה ז׳ והמשכתי עד היום כי זה כיף וכן כי הגלישה הייתה דבר משותף לי ולחברי – משהו שנהנינו לעשות יחד. הסקטבורד הפך במהרה לתשוקה שלי, והוא עדיין מהווה חלק מהיום יום שלי ומשפיע באופן פעיל על תפיסת עולמי. כך, "ד״ר סקטבורד" הפך לכינוי שבו קראו לי תלמידי ועמיתי לעבודה, שכן בנוסף להיותי מחנך, אני סקייטר.
עם הזמן, משימת חיי הפכה ללגרום לתלמידים שלי לשאוף ללמוד ולהגיע להישגים אקדמאים במקביל להשקעה בתחומי העניין האישיים ולאהבות שלהם.
ההשראה ללמד פיזיקה באמצעות התחביב שלי הגיעה מעבודתי עם תלמידי חטיבת ביניים. תלמידים אלו לא התעניינו כלל במדעים עד שהדגמתי להם עד כמה מדעים כמו פיזיקה (כוחות ותנועה), השפיעו על הדברים שמעניינים אותם וקרובים לחוויה היום יומית שלהם - כמו גלישה על סקטבורד.
לעיתים קרובות, תלמידים שואלים אותי ״למה בכלל אנחנו לומדים את זה?״ או ״מה הטעם בכלל בלימודי מדעים?״. הם רוצים לדעת איך המידע שהם לומדים בכיתה קשור ומשפיע על היום יום שלהם. זאת מכיוון שלעיתים קרובות החומר הלימודי נראה מנותק ולא קשור לדברים שהם עושים.
פיזיקה למשל, נלמדת בדרך כלל בבית הספר באופן די מסורתי, כשהיא מבודדת משאר הנושאים או מנסיבות החיים. זה גורם לנתק בין התוכן והכלים הנלמדים בכיתה, לבין החוויה של התלמידים. התלמידים זקוקים באופן נואש למורים שיחקרו ויחברו את התוכן שהם מלמדים לרקע חוויתי שמעניין וקשור בצורה אוטנטית לחוויה של התלמידים.
"אוֹלִי" (Ollie) - קפיצה עם הסקטבורד.
זה מה שאני מנסה לעשות בצורה בה אני מלמד. אני הופך את המדעים לממשיים עבור התלמידים וגורם ללמידה להיות משהו שאפשר להתחבר אליו. בשבילי, הסקטבורד הוא צורה נהדרת לעשות זאת. לדוגמא, אחד התרגילים החשובים בגלישה בסקטבורד הוא "אוֹלִי" (Ollie) - קפיצה עם הסקטבורד. טכניקת האוֹלִי מדגימה את עקרונות התעופה על ידי כך שהסקייטר צריך להתגבר על כוח המשיכה באמצעות עילוי, ועל חיכוך האוויר והגרר בעזרת דחף.
למעשה, העקרונות הפיזיקליים של תעופת מטוס הם כמעט זהים לגמרי לאלו של תעופת הסקטבורד בזמן אוֹלִי. כשהתלמידים מבינים את הרעיונות האלה, הם לא סתם גולשים בסקטבורד; הם הופכים להיות מדענים הגולשים בתוך מעבדת שדה אינסופית, עוסקים וחוקרים רעיונות תוך כדי תנועה. כך הם משתמשים באופן תדיר בהבנה שלהם על כוחות ומכניקה פשוטה.
הסקטבורד עצמו מורכב מכמה מכונות פשוטות, שהופכות אותו לפונקציונלי ומהנה; לסקטבורד מודרני יש קצה קדמי ואחורי המשוכים כלפי מעלה, כשכל אחד מהם פועל כמנוף שעוזר לרוכב לרסן את הכוח המופעל בזמן שהוא מבצע תרגילים על רמפות, ברחוב או על הקרקע. זאת ועוד, ללוח הסקטבורד מחוברים שני צירים שמהווים נקודות משען המאפשרות לרוכב לשלוט על התנועה של התרגילים באמצעות הפעלת או שחרור לחץ על קצוות הלוח. עוד מכונה פשוטה בסקטבורד היא הגלגל והסרן. בסקטבורד, הגלגלים והסרנים מאפשרים לסקייטר לגלוש, להסתובב, להחליק עם הצירים עצמם על משטח צר (Grind) ועוד... הסקטבורד הוא מכונה מורכבת, שכן הוא מכשיר המורכב מכמה מכונות פשוטות.
כמורה, נוכחתי לדעת שכאשר מספקים לתלמידים קודם כל חוויה חינוכית ואחר כך תוכן, התלמידים ילמדו טוב יותר, המידע ימופה היטב במוחם וייזכר טוב יותר. כך, הרעיון של "מדע בפעולה" נבנה בחיי. דרך שימוש בסקטבורד בשילוב עם המון מוטיבציה ועניין, רעיון המדע בפעולה הפך להיות מרכזי עבור תלמידיי ועבור מורים נוספים בסביבתי.
אז איך אפשר להפוך את כל זה לשימושי עבור מורים? מטבעו של עניין, המורה צריך להכיר את תלמידיו, לגלות את תחומי העניין שלהם ולהבין כיצד הוא יכול לעשות אינטגרציה בין תחומי העניין לנושאים שהוא מעוניין ללמד.
מהניסיון שלי, סקייטרים ומדענים דומים אלו לאלו מכיוון ששתי הקבוצות משתמשות בניסוי וטעיה על מנת להשיג תוצאה שניתנת לשחזור, לתצפית ולחיזוי. זו המטרה של מדע בפעולה – לקחת מושגים מעולם המדעים ולהשתמש בהם בקונטקסט הנכון, כך שיובנו מתוך האהבה והתשוקה לתחום מסויים של הנערים והנערות הלומדים. זה גורם לכך שהמדע הופך לנגיש, שימושי, ולפעמים אפילו מעניין ומגניב.
למידת מומחיות בפעולה
למידה מתרחשת בעיקר במקומות של סיכון גבוה ועמימות גדולה. אבל זה לא מספיק רק ללמוד – המטרה האמיתית צריכה להתמקד במומחיות. להתמחות במשהו לוקח לעיתים זמן רב, דבר שכל סקייטר מתחיל בפארק הקרוב לביתכם ידע על בוריו. השנים שלי בהוראה גרמו לכך שנבנתה אצלי אמונה חזקה כי העניין הוא פחות במה שאנחנו לומדים, ויותר ביכולת שלנו להתמחות במשהו. כשאתה מתמחה במשהו, אתה מבין מה נדרש ממך כדי להצליח (למשל אתה מבין שתצטרך ליפול הרבה מהסקטבורד ולעתים גם להיפצע לפני שתצליח לבצע באופן מושלם את התרגיל הבא שבו אתה רוצה להתמחות). רק אז אתה יכול להשליך את הלמידה הזאת על תחומים אחרים בחיים שלך ולהיות מוכן לעשות הרבה על מנת להצליח גם בהם. לא משנה אם תלמיד לומד להתמחות על הסקטבורד, בציור, בנגינה, בשפה חדשה, במדעים או במתמטיקה, פיתוח של מומחיות בדבר מסוים תעזור לו להפך למומחה גם בדברים אחרים.
אנו צריכים לעודד מורים להשתמש בכישרונות ובתשוקות שלהם בזמן שהן מלמדים, וכך לחשוף את התלמידים למבוגר עם חלומות ושאיפות שיודע מהי מומחיות במגוון של דברים.
אם הדברים הללו מדברים אליך כמחנכ\ת, או אם השיטה הזאת להוראה מלהיבה אותך, אני מזמין אותך לחלוק את הרעיונות וההצלחות שלך בתגובות למטה.
-----
פוסט זה פורסם לראשונה באתר Edutopia, אשר בנדיבותם נתנו לנו רשות לתרגם ולפרסם אותו.
