ארבעה שיעורים שאנו לומדים מפולין

עד לשנת 2000 מערכת החינוך של פולין נחשבה למערכת חינוך שנמצאת מתחת לממוצע. מטרתה העיקרית הייתה "להכשיר עובדים מיומנים" ברוח הקומוניזם, והיא אכן עשתה זאת – מרבית התלמידים למדו החל מגיל 14 בבתי ספר באוריינטציה מקצועית ורק 14% מהתלמידים פנו להשכלה גבוהה. אך ב1999 השכילה הממשלה הפולנית לבצע רפורמה רחבה במערכת. המטרות המוצהרות של מערכת החינוך השתנו ושמו דגש על הזכות של כל תלמיד לקבל השכלה וחינוך לשם התפתחותו, ועל הצורך של מערכת החינוך להוות מערכת המשלימה את החינוך שכל ילד מקבל במשפחתו.

כתוצאה מהרפורמה הזאת, בשנים שמאז יישומה, פולין הפכה למדינה שקידמה את מערכת החינוך שלה בצורה מרשימה ומשמעותית. ממיקום מתחת לממוצע בשנת 2000, פולין התקדמה במהלך השנים באופן משמעותי ונכון ל2012 הגיעה למיקום גבוה מעל הממוצע בכל התחומים. היא מדורגת בעשירייה הפותחת בכישורי שפה ומדעים ובמקום ה-13 בכישורי המתמטיקה. עוד דוגמא לשיפור היא כי בשנת 2000 22% מהתלמידים בפולין דורגו כתלמידים בעלי הישגים נמוכים במתמטיקה, בעוד שבשנת 2012 מספר זה ירד ל-14%. בהתאמה, אחוז התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים במתמטיקה עלה מ-10% ל-17% בשנים אלו.

בתחילה, הרפורמה בפולין התמקדה בשינוי מערך בתי הספר, כך שכל תלמיד יקבל יותר שנים של השכלה. לפני הרפורמה התלמידים למדו בבית ספר יסודי שנמשך 8 שנים, ואז חלקם עברו לבית ספר מקצועי וחלק לבית ספר תיכון המאפשר המשך ללימודים אקדמאים. אך החל מהרפורמה, שהתקיימה בשנת 1999, התלמידים עברו למערכת בה כל תלמיד לומד במשך 6 שנים בבית ספר יסודי. בתום בית הספר היסודי התלמידים נבחנים בחינה ארצית שנועדה לספק להורים ולתלמידים דין וחשבון מפורט על מצבם הלימודי של התלמידים, החוזקות שלהם והמקומות בהם עליהם להשתפר. לאחר בית הספר היסודי כל התלמידים לומדים 3 שנים נוספות בגימנסיה (המקבילה לחטיבת ביניים בישראל), ולאחר 3 השנים האלו, כל התלמידים עוברים מבחן הערכה כלל ארצי, הממיין אותם לסוגים שונים של בתי ספר תיכוניים.

הפולנים מציעים לתלמידיהם מגוון בתי ספר תיכוניים - מקצועיים, טנכיים ואקדמים, עם יותר תמיכה (ויותר שנים) או פחות. עם זאת, בכל התיכונים מלמדים לימודי חובה של מתמטיקה, מדעים ושפה, כך שכל אחד מהתלמידים רוכש ידע רחב וכישורים אקדמאים, ויכול להמשיך להשכלה גבוהה, במידה ויצליח בלימודיו ובבחינה הארצית המסכמת את שנות הלימודים בתיכון.

פולין – צמיחה ושיפור מתמשכים בכל המדדים. התמונה לקוחה מהאתר של הThe World Bank

השינוי במבנה הלימודים, שהוסיף שנת לימודי חובה בפולין, מתואר לעיתים קרובות כגורם השינוי המרכזי והסיבה לשיפור המתמיד בהישגי החינוך בפולין. אך שינוי זה לא היה השינוי היחיד שהתרחש במערכת החינוך הפולנית ולכן לא ניתן לייחס לו את כל ההצלחה. למעשה, פולין ממשיכה לחדש בכל עת, והצמיחה שלה מתרחשת בעקבות טיפוח מתמיד של החינוך. מתוך כך, בחנו כמה גורמים נוספים בחינוך הפולני שיכולים להסביר חלק מהצמיחה מעוררת ההשתאות שמתרחשת בחינוך הפולני לאורך השנים. מה הם השינויים הללו ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

1. החינוך נמצא גבוה בסדר העדיפויות הלאומי – מהציבור ומעלה
סגן שר החינוך הפולני הקודם, פרופסור זביגנייב מרסיניאק, טען כי השינוי הובל על ידי הציבור הרחב, וכי הייתה דרישה רחבה להציב את החינוך במרכז סדר העדיפויות. הוא סיפר כי "הייתה זו רוחם של האנשים שהביאה לשינוי והמאמץ האדיר שהם עשו. הורים ומשפחות הציבו את ילדיהם קודם ודרשו שהם ימשיכו בלימודים... החברה עשתה את השינוי בשבילנו. אנחנו רק יצרנו את התנאים שאפשרו את השינוי".

ניתן לראות שלאחר נפילת הקומוניזם בפולין, היה ביקוש מאוד גבוה לחינוך טוב יותר בקרב הציבור הפולני, ביקוש שיצר לחץ על הממשלה לפעול ולבצע רפורמה בחינוך. מרסיניאק מספר כי "רבים מאמינים שהשינוי שפולין ביצעה היה פועל יוצא של מבחני PISA, אך למעשה, הרפורמה החלה בעקבות הלחץ הציבורי כבר בשנת 1999, כאשר מבחן PISA הראשון (בשנת 2000) רק חיזק את מגמת השינוי ולא יצר אותה. ידענו מראש שהבעיה קיימת והתחלנו לטפל בה, אך מבחן PISA הראשון הראה לנו את הממדים של הבעיה".

אולי מכיוון שהחינוך נמצא גבוה בסדר העדיפויות הציבורי, מעמד המורה בפולין הינו גבוה, וישנו ביקוש גדול למקצוע ההוראה, זאת למרות ששכר המורים אינו גבוה בהרבה מזה הנהוג בישראל (ביחס לשכר הממוצע במשק). מתוך כך המדינה הציבה רף לכניסה להוראה: מורים יכולים להיות אקדמאים בלבד, כך ש97.5% מהמורים הנם מסיימי לימודים גבוהים. דרישות סף נוספות הנן ידיעת שפה זרה ברמה טובה ובקיאות בהוראה בשני תחומי ידע – ראשי ומשני. מורים חדשים שנכנסים למערכת מוגדרים כ"על תנאי" בשנת ההוראה הראשונה ואם הם עוברים את הסף הזה, הם נכנסים לשנתיים נוספות בהן הם נבדקים באופן תדיר. לאחר שמורה עבר את שני השלבים האלה, הוא הופך ל"מורה ממונה". יתרה מזאת, למורים מנוסים במיוחד, שמורה דרגה נוספת. מורים כאלה יכולים לקבל את התואר "פרופסור לשם כבוד לחינוך" מטעם בית הספר. לשם קבלת התואר המוערך, מורים צריכים לקבל המלצה מהממונים עליהם, לעבור וועדה ובחינה. התואר מקנה למורים כבוד גדול ורמת שכר גבוהה יותר.

2. למידה שונה לתלמידים שונים
פולין מכירה בכך שתלמידים שונים צריכים דברים אחרים. מתוך כך מערכת החינוך מספקת אופציות שונות ומגוונות לתלמידיה. כך למשל, אחת מדרישות התפקיד של מורים, מנהלים ומערכות חינוך בפולין הינה התאמת החינוך לתלמידים ובניית תוכניות לימוד בהתאם לצרכים בשטח. בנוסף, גם המערכת כולה בנויה מתוך קבלת המגוון: הלימודים העל-יסודיים בפולין מציעים מגוון רחב של אפשרויות למגוון של לומדים– ישנן גימנסיות כלליות אליהן רוב התלמידים מופנים, ישנם בתי ספר הממוקדים בנושא מסויים מתוך 4 אפשרויות: טכנולוגיה והנדסה, חקלאות וסביבה, שירותים חברתיים וכן אומנות ותרבות. כמו כן, ישנם בתי ספר עם נטייה מקצועית ובתי ספר טכניים. בכל אחד מסוגי בתי הספר העל יסודיים, מלמדים את תוכנית הליבה שמשרד החינוך הגדיר כהכרחית לכל תלמיד (לימודי שפה, מתמטיקה ומדעים), אך גם מלמדים דברים שהם מעבר לתוכנית הליבה הזאת (כך למשל תלמידים רבים מקבלים ניסיון תעסוקתי ומקצועי ואף תעודה מקצועית). כך, כל תלמיד לומד בצורה המותאמת לו, אך בכל זאת יכול, אם ירצה, להגיע ללימודים גבוהים.

בנוסף להתאמה האינדיבידואלית והמערכתית, פולין מציעה התאמה אזורית ואתנית: מעבר ללימודים בספרות ולשון שמחוייביים להתקיים בפולנית, לבתי הספר ישנה אוטונומיה ללמד בשפה המתאימה לתלמידיהם. בתי ספר שמתקיימים באזורים בהם ישנו מיעוט גדול שדובר שפה שאינה פולנית (למשל מיעוט באסקי או גרמני)  - יכולים לקיים את מרבית הלימודים בשפה המתאימה להם.

מגוון רחב של אפשרויות למגוון של לומדים

3. אוטונומיה רחבה המלווה בתמיכה וייעוץ מתמשכים
משרד החינוך הפולני החליט לאפשר אוטונומיה רחבה לכל אזור ולכל מחוז. הדבר נעשה מתוך התפיסה שכל מורה, מנהל בית ספר ואחראי מחוזי יודעים היטב למה זקוקים תלמידיהם. אך אוטונומיה רחבה אינה מילת קוד לבלגן או הפקרות. משרד החינוך הפולני בנה מערכת סמכויות מורכבת ומדוקדקת, כך שלכל תחום ישנו ליווי צמוד, סיוע והדרכה. כך, המדינה חולקה למחוזות, כאשר כל מחוז אחראי על הכשרת המורים בו, על השתלמותם ועל הספריות החינוכיות במחוז. המדינה גם חולקה לאזורים (כ-2500 אזורים שונים), כאשר כל אזור אחראי על ניהול בתי הספר עצמם. לכל מחוז ולכל אזור ישנו מלווה מטעם משרד החינוך, שמתפקד כיועץ מומחה, המקפיד לבחון ולסייע לכך שהסטנדרטים הלאומיים לחינוך יתקיימו באזור או במחוז.

הפיקוח על רמת ההוראה נעשה לרוב ברמה הבית ספרית, על ידי המנהל ולעיתים גם על ידי מנהיגים פדגוגיים אחרים, מתוך בית הספר עצמו. זאת מתוך האמונה כי בכל בית ספר ישנה אוכלוסייה מעט שונה, הדורשת דרכי הוראה שונות. "בתי הספר מקבלים אוטונומיה לעצב את תוכנית הלימודים בעצמם, כאשר הם מאזנים בין 3 מטרות: הקניית ידע, פיתוח מיומנויות ועיצוב העמדות של התלמידים" אמר ד"ר מיכאל פדרוביץ', מנהל המכון הלאומי הפולני לחינוך. עם זאת, כל מנהל בית ספר צריך להיוועץ עם יועץ פדגוגי, על מנת לוודא שרמת החינוך תישאר גבוהה.

עוד דוגמא לאוטונומיה המפוקחת שמקבלים בתי הספר, היא הדרישה של משרד החינוך הפולני מכל בית ספר להקים מועצה פדגוגית, ובה חברים לפחות 3 מורים, וכן נציגים מהנהלת בית הספר. המועצה אחראית על אישור תוכנית הפעולה הבית ספרית בכל שנה, על קידומם של התלמידים ושיפור ההוראה. כמו כן, המועצה מבקרת את הפעילויות הבית ספריות וארגונן. לבסוף, המועצה אחראית על יצירת סביבת עבודה מקצועית איכותית ונעימה למורים.

ברמת הכיתה, לכל מורה ישנה אחריות פדגוגית רחבה – כל מורה אמון על פיתוח טכניקות הוראה המתאימות לתלמידיו: "הציפייה מכל מורה הינה שהוא יפתח סגנון הוראה משלו ויתאים את השיעורים לצרכים של תלמידיו... חדשנות ומקוריות מתקבלות בברכה ובשמחה" סיפר פדרוביץ - "תוכנית הלימודים החדשה מציבה את הרף לדברים שכל תלמיד צריך לדעת ולהיות מסוגל לעשות, בסיומה של כל שנת לימודים. היא אינה מורה למורה איזה מידע בדיוק עליו ללמד או באילו שיטות. תוכנית זו שמה דגש לא על הידע אלא על התהליך".

מתוך כך, כל מורה נחשף למגוון תוכניות לימוד אופציונליות מומלצות הקיימות בבית הספר, אך הוא גם יכול (ומעודד) לבנות בעצמו תוכניות כאלה. כאשר מורה בונה תוכנית הוראה חדשה והמנהל מאשר אותה, כל עמיתיו המורים לומדים אותה יחדיו, על מנת להעשיר את הידע ולאפשר גם להם ללמד בצורה דומה. כך, שיתוף הפעולה בין המורים גדל, ומורה שמתכנן תוכניות הוראה חדשות מקבל הכרה, תמיכה ומשוב.

4. שואפים קדימה וממשיכים להתקדם בכל עת
מאז הרפורמה של 1999, פולין ממשיכה להתקדם ולהשתנות כמעט בכל שנה. הסטנדרטים הלאומיים לחינוך ממשיכים לעלות ולהתפתח, תוכנית הלימודים משתנה, הדרישות מהמורים הופכות לגבוהות יותר, ואפילו הגילאים של הלומדים משתנים. כך למשל, בשנת 2012 הוחלט בפולין להקדים את תחילת הלימודים היסודיים מגיל 7 לגיל 6. כמו כן, תוכנית הלימודים והגדרתה של מטרת מערכת החינוך הפולנית השתנתה מספר פעמים מאז הרפורמה, כאשר המבחנים הארציים בכל שנה בסיומו של כל מוסד חינוכי מהווים משוב מיידי על השינוי.

הפולנים לא נחים על זרי הדפנה של התקדמותם ושואפים כל הזמן למעלה. כך למשל, למרות שישנה שביעות רצון ציבורית ממערכת החינוך בשל התוצאות הגבוהות במבחני PISA, אמר מנהל המכון הלאומי הפולני לחינוך, פדרוביץ', כי: "אנו מתייחסים למבחני PISA בחשדנות. אם אנחנו מדורגים כל כך גבוה ויש עוד דרך גדולה לעשות – זה אומר שיש איזו בעיה בדירוג".

זאת ועוד, הפולנים מסמנים מטרות נוספות למערכת החינוך שלהם בשנים הקרובות: פולין מתכננת לשנות את מה שבכירים במערכת החינוך בה מגדירים כ"בירוקרטיה מיותרת" במהלכה המורים צריכים להיבחן ולקבל ציונים לשם דירוג השכר שלהם. במקום זאת הכוונה היא להתנות את העלאת השכר בהשתתפות של המורים בקהילות לומדות שיביאו להמשך למידה של המורים ופיתוחם. בתוך הקהילות הללו, הניסיון, היצירתיות והעבודה הקשה של המורים יקבלו מקום והערכה באופן שונה מדרך מדידתם והערכתם כיום.

בנוסף בפולין מציינים את הכשרת המורים למתמטיקה, שלתחושתם אינה רחבה מספיק וצריכה להיות מעמיקה ורחבה יותר: "מורים שמלמדים בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי צריכים לדעת לעומק גם הוראה של מתמטיקה מורכבת ומתקדמת יותר. גם אם המתמטיקה שהמורה מלמד היא מאוד פשוטה, הוא צריך ראייה רחבה ויצירתית יותר של הנושא, על מנת שיוכל לפתח בסיס והבנה יוצאי דופן אצל תלמידיו. בסיס הבנה יוצא דופן זה הינו אוצר יקר לתלמידים, אך מורים רבים אינם מבינים זאת. הם רוצים שהתלמידים יעבדו לפי נוסחאות ודפוסים משוננים, ובכך הם הורגים את החשיבה המתמטית שלהם" אומר פדרוביץ'.

לקריאה נוספת ניתן לפנות לדוח מפורט של האו"ם על מערכת החינוך הפולנית, לכתבה של הBBC על מצב החינוך בפולין, למחקר של קרן פירסון על החינוך בפולין ולמאמר של הבנק העולמי על הרפורמה הפולנית בחינוך.

מה דעתכם? מה במערכת החינוך הפולנית רצוי לאמץ בישראל ומה הייתם שמחים להשאיר באירופה? ספרו לנו את דעתכם בתגובות.