רוצים לפתח אצל התלמידים יצירתיות? תנו להם לפתור בעיות מורכבות

"כל ילד הוא אומן. הבעיה היא להישאר אומן כשאתה גדל" – פבאלו פיקאסו

יצירתיות הפכה בעשור האחרון לאחת התכונות החשובות ביותר להצלחה בעולם המודרני. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו יצירתיים, שיחשבו מחוץ לקופסא שיהיו פורצי דרך ועוד... אבל איך מפתחים בתלמידינו יצירתיות?

במשך השנים פגשתי אנשים יצירתיים רבים. במאמר זה אנסה להתחקות אחרי הדרך שהם עברו ולהציע תהליך חינוכי שאנו יכולים ליישם בבית הספר מתוך הבנת התהליכים שאנשים יצירתיים עברו בחייהם, תהליכים שפיתחו את יכולתם ליצירתיות.

על פי מילון אבן-ספיר יצירתיות היא היכולת להפיק רעיונות ולהתמודד עם בעיות באופן חדש ושונה מהשגרה. הליבה של היצירתיות היא היכולת להגיע לפתרון בעיה בכל תחום שהוא, בדרך מקורית. האדם היצירתי הוא בעל גישה פעילה ויוזמת, פתוח למידע חדש, בעל סקרנות רבה ושואף להיחשף לאתגרים חדשים. הוא נהנה לחקור ולנסות ללא חשש מכישלון תוך שימוש בפתרונות בלתי צפויים.

ישנה מידת שונות גדולה ביכולות החשיבה היצירתית של תלמידים. עם זאת, בראייתי, זאת יכולת שאפשר לטפח ולחזק. שימוש בחידות ובעיות הוא דרך מעולה לטפח ולחזק יכולת זו. זהו הבסיס המתבקש ללמידה ותרגול של חשיבה יצירתית. אם נרצה לתאר זאת בתרשים סכמתי פשטני הוא יראה כך:

סקרנות טבעית
על פי התרשים הנ"ל, בבסיס היצירתיות עומדת הסקרנות. כולנו יוצאים לאוויר העולם מלאי סקרנות. הדבר מושתת על הדחף הטבעי של כולנו לדעת עוד. מלידה מכוונים כל חושיו של התינוק לחקירה ולמידה והוא עורך ניסויים בכל הנקרה לסביבתו. ברגע שילדים מתחילים לדבר הם מתחילים לשאול שאלות. מוחות דגולים ויצירתיים ממשיכים לשאול שאלות קשות באותה רמת אינטנסיביות כל חייהם.

אם כן סקרנות טבעית היא הבסיס, אבל מה קורה איתה לאורך זמן? בבתי ספר רבים עדיין לומדים התלמידים כי התשובות חשובות יותר מהשאלות. התגמול ניתן דווקא לזיהוי "התשובה הנכונה" – התשובה שבה מחזיק האדם בעל הסמכות, המורה. במרבית המקרים, למידה זו אינה מפתחת סקרנות, כישורי הצגת שאלות ויכולת להתענג על דו משמעות ועמימות. גישה חינוכית זו, המטפחת את הרצון לרצות את הסמכות, מדכאת את הטלת הספק ומעודדת ציות לחוקים, היא גישה שהייתה נכונה עבור חברה שנזקקה לפועלי ייצור ופקידים, אולם אינה רלוונטית למציאות כיום.

יצירת מוטיבציה - מציאת תחום העניין של התלמיד
סקרנות היא לדעתי הדלק למוטיבציה ללמידה. מידת המוטיבציה חשובה לנו על מנת לדעת האם התלמיד מבצע את המשימה הלימודית היטב מתוך מעורבות קוגניטיבית ורגשית משמעותית, או עובד כדי לסיים מהר ככל האפשר ולרצות את האחר. לכך מתקשרת גם החוויה הפסיכולוגית של התלמיד: רגשותיו בקשר לפעילויות בהן הוא עוסק, תחושותיו כלפי למידה וכלפי בית הספר באופן כללי, וההערכה העצמית שלו.

לשם קידום המוטיבציה של התלמידים יש לבצע כמה מהלכים:

• הובלה לשינוי תפקיד המורה מ"שופט" ו"מעביר חומר" לבן ברית מקדם צמיחה.
• יצירת תכנית לימודים המאפשרת לתלמידים לפתח עניין פנימי ותחושת מסוגלות בתחום בו הם בחרו.
• פיתוח הבנה בסיסית בקרב צוות בית הספר והתלמידים כי התשובות אינן נמצאות כולן אצל המורה, וכי אחת ממטרות בית הספר הינה לעודד את התלמידים לשאול שאלות, לחשוב ולערער על תפיסות קיימות.
• על המורה למצוא את תחומי העניין של תלמידיו, ובאמצעותם להבין מהם התחומים אליהם ימשך התלמיד ובהם נוכל לבסס למידה מפתחת יצירתיות. מורה השואף לשמר את הסקרנות הטבעית בתלמידיו עליו לחקור ולתור אחר הנושאים אשר מעניינים אותם ועל בסיסם לבנות את הלמידה בכיתה. זהו תהליך מהותי אשר על מנת לממשו יש לנקוט במספר פעולות:
    - חשיפה לתחומי עניין רבים.
    - איתור נקודות העניין והחוזק של כל תלמיד.
    - רתימת תחומי העניין להנעת תלמידים ללמידה.

את הנקודות הללו ניתן לכנס למטאפורה של המורה כאוצר/ת של תערוכה אינסופית במוזיאון. האוצר אחראי על ארגון תערוכות עם קו המחבר בין כל היצירות, ואז להפוך את חווית הצפייה ביצירות לכדי נרטיב. חשיבותו של האוצר נובעת מידיעותיו הנרחבות ומיכולתו לסייע למבקרים בתערוכה ליצור נרטיב. הוא החוליה המתווכת בין ההתנסות האינטואיטיבית של היוצר לבין הצופה. בהתאם למטאפורה זו, כמורים, חשוב שתחשפו את הילדים בכיתתכם למגוון גדול של נושאים בדרכים מגוונות ותתנו להם לחוות את הדברים בשוטטות חופשית אך נסו לסייע להם ליצור נרטיב והבנה. עם זאת הקפידו לא ליצור עומס יתר על התלמידים, הימנעו מלהכריח את התלמידים "לעבור בחדרים" כאשר הם כבר עמוסים מאוד ממה שחוו קודם, והם לא מסוגלים להכיל עוד. התמקדו בשלב זה בהתבוננות על המשיכה הפנימית של כל ילד.

חשוב שתחשפו את הילדים בכיתתכם למגוון גדול של נושאים בדרכים מגוונות ותתנו להם לחוות את הדברים בשוטטות חופשית אך נסו לסייע להם ליצור נרטיב והבנה

גירוי ופיתוח היצירתיות
כאשר אפשרתם לכל ילד להיחשף ולגלות את תחום העניין שלו, ניתן לצעוד לשלב הבא שמהותו הצבת אתגר בתחום העניין על ידי פתרון בעיה שהתלמיד בחר. פתרון בעיות מורכבות קשור ומוביל בראייתי לפיתוח יצירתיות. אדם אשר ניצב למול אתגר בתחום בו הוא עוסק ניצב לפני מסלול מכשולים ארוך ובלתי ידוע אשר במהלכו יהיה עליו לנקוט יוזמה, להיחשף למידע חדש, לאסוף וללמוד תכנים חדשים, לעבוד תחת עומס מידע ולחץ זמן, לגלות זריזות וגמישות ולחשוב על דרכים מגוונות וחדשות למציאת פתרונות. כמובן שגודל האתגר הוא נגזרת של יכולת התלמיד, כך שלאור התקדמות התלמיד ניתן להציב מגבלות  – זמן, מקורות מידע, וכן תחרות בפיצוח בעיה נתונה.

חשוב כי האתגר יהיה מתחום העניין של התלמיד, שכן אתגר אשר אינו מעניין את הילד לא יוביל לכל מוטיבציה פנימית ללמידה. אבל אם מדובר באתגר שיש לתלמיד עניין אמיתי לפתור, אזי משם תגיע המוטיבציה ואכן תתקיים למידה. תפקידו/ה של המורה הוא למצוא את האתגר הנכון או הבעיה הנכונה לפתרון על ידי התלמיד הספציפי או קבוצת התלמידים הספציפית.

לאחר בחירת הבעיה בה התלמיד בחר, על המורה ללוות את הילד במציאת או לימוד הכלים לחקר ופתרון בעיות, כמו למשל למידה מההיסטוריה, למידה מספר החוקים, חיפוש מידע מהימן ברשת, למידת שפת תכנות, למידת נגרות או למידת חוקים פיסקליים.

על ידי עיסוק בפתרון בעיות מורכבות, לאורך זמן, נחזק אצל התלמיד מבנה צורת חשיבה אשר הופכת לדרך התבוננות שונה על העולם. תלמיד אשר יעסוק, לאורך שנות לימודיו, במסגרת תחומי עניין בהם בחר, בהתמודדות למול בעיות ברמת מורכבות וקושי העולה לאורך השנים יחווה: התמודדות עם כישלון, למידה עצמית, פיתוח תחושת אחריות, יזמות, חקירה – מציאת הקשרים חדשים, חשיבה אחרת ולבסוף תחושת מסוגלות אישית. כל אילו הינם מרכיבים וכישורים הכרחיים ביכולתו לחשוב בצורה יצירתית.

להלן מספר המלצות לדרך הנכונה בראייתי לליווי הלמידה באמצעות פתרון בעיות מורכבות:

• ניסוי וטעייה  - אחת התכונות החשובות אצל מורה היא היכולת לעזור לתלמיד ללמוד בכוחות עצמו. ההתנסות והחוויה הן מעיין החוכמה. פתחו אצל התלמידים מחויבות לבחון את הידע באמצעות חוויה, התמדה ונכונות ללמוד מטעויות.
  
  
• הכווינו את התלמידים לאתגר בעל משמעות – כך תגבירו מוטיבציה והתוצר יהיה איכותי יותר. בשל חשיבות הדרך, בהקשר זה כאשר בוחרים עם התלמיד אתגר, פחות חשובה ההבחנה בין חידה - riddle - חידה עם תשובה חד משמעית, לחידה מסוג – puzzle - חידה עם מספר רב של אפשרויות ופתרונות. עם זאת מומלץ לשלב את שני הסוגים.
  
  
• לוו והנחו את התלמיד במציאת הכלים לפתרון – הדרך חשובה יותר מהתוצר. לוו את והנחו את דרכם של התלמידים לפתרון, תוך העשרתם בכלים מגוונים מעולמות ידע שונים. עודדו אותם להמציא כלים משלהם.
  
  
• חזקו את הביטחון והמסוגלות העצמית של התלמידים - תפיסת המסוגלות העצמית של תלמיד לביצוע משימה מסוימת מושפעת מחוויות קודמות של הצלחה וכישלון במשימות דומות, וצפייה באנשים אחרים הדומים לו המצליחים או הנכשלים במשימה. תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת גם מתפיסתם של אנשים אחרים על המסוגלות של התלמיד, למשל מה חושבים ההורים או המורים, לגבי יכולתו לבצע את המשימה. מתוך כך עלינו מחד לחזק את המסוגלות העצמית של התלמידים על ידי יצירת מדרג קושי עולה של פתרון בעיות, כך שבתחילה יחווה התלמיד חוויות הצלחה. כמו כן עלינו לבחון את עצמנו ולוודא שאנו מאמינים ומשדרים לתלמיד אמונה בהצלחתו.
  
  
• הפכו את ההישג לתוצר סופי – פתרון בעיה בעולם העבודה בדרך כלל מוביל למוצר החדש. לכן כדאי לכוון לכך שהפתרונות שמצאו התלמידים יהפכו למוצרים בעלי ערך בעולם האמיתי. הראו לתלמידכם את פריצת הדרך והחדשנות בפתרון שמצאו. 

לסיכום, יצירתיות הינה תכונה הניתנת ללמידה ולשכלול, וניתן לפתח אותה בדרכים רבות. במאמר זה בחרתי להתמקד בהשפעה שיש להתנסות בפתרון בעיות מורכבות על פיתוח יצירתיות. האדם היצירתי פועל במציאות מורכבת, היוצרת צורך ליצור ולאלתר. לכן התלמיד שבקרבו אנו רוצים לפתח יצירתיות צריך לעמוד בפני בעיה קשה לפתרון, אשר נתפסת בעיניו כאתגר אפשרי ובתחום העניין שלו, כך שיהיה מוכוון לנסות לפתור אותה בדרך יצירתית. עלינו כאנשי חינוך מוטלת האחריות לעזור לתלמיד למצוא את תחום העניין המעורר בו את הסקרנות הטבעית ובתחום זה לאתגר אותו, מתוך ההבנה כי האימון חשוב לפיתוח היצירתיות כדי להפכה להיות קלה ושופעת יותר.

בעולם שבו נדרשת יצירתיות מתלמידים, נדרשת לא פחות יצירתיות מהמורים, ואין מקום טוב יותר מהרשתות החברתיות והתגובות שלכם למאמר זה כדי לאפשר חשיבה משותפת על סוגיה בוערת זו.