נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"סלפי" מוגדר כ"דיוקן עצמי מצולם". מילת הסלנג הנפוצה שאובה מתוך המילה self - עצמי באנגלית. ה"סלפי" הוא אולי פעולה החביבה מאוד על בני הנוער, שמטבעם עסוקים מאוד בעצמם, אך מה קורה כאשר מורים מתחילים לצלם את עצמם? ויותר מכך - מה קורה כאשר מורים מחליטים לצלם את עצמם מלמדים, ואז לצפות בסרטונים? מסתבר שהם הופכים למורים טובים יותר.
חוקרים טוענים כבר שנים כי המורים הטובים ביותר הם מורים שממשיכים ללמוד בכל עת, ומנסים להתאים עצמם לתלמידים (לקריאה נוספת על מחקרים אלה). מורים כאלה משקיעים מאמץ ממושך ולומדים כל הזמן על התלמידים שלהם ועל צורות ההבנה וההתפתחות שלהם.
למרות התובנות הללו, מערכות חינוך בדרך כלל לא שמות דגש על למידת המורים מהפרקטיקה ופיתוח מקצועי מתמשך שלהם הקשור ונובע מעשייתם בכיתה. כלומר – אנחנו אולי יודעים שהמורים הכי טובים ממשיכים ללמוד בכל עת, אבל בדרך כלל אין מי שיעזור להם ללמוד ולהתפתח כל הזמן בכל הנוגע להוראתם.
לרוב מוצעות למורים דרכי פיתוח מקצועי שאינן ממושכות - השתלמויות של כמה שעות עד ימים, או קורסים קצרים. במקרה הטוב, המורים חוזרים מההכשרות הללו כשהם חדורי התלהבות ליישם בכיתה את מה שלמדו. אך מהרגע שההשתלמות או הקורס הסתיימו והמורים חוזרים ללמד בכיתה, כמעט שאין כל מענה להתאמת המידע והטכניקות שנלמדו, לכיתות ולתלמידים הספציפיים. אין המשך של הלמידה ואין פיתוח של מה שנלמד כך שיותאם לסיטואציה בה המורה מלמד, אין למורים עם מי להתייעץ במידה והטכניקה לא התאימה או לחשוב מה כדאי לשנות כדי להתאימה באופן מיטבי לכיתה. כך, המורים נשארים שוב לבד בניסיון לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה (לקריאה נוספת בעניין).
כיום, חוקרי חינוך רבים עומדים בפני מערכות חינוך אלו ומציעים כי אי אפשר לדרוש ממורים שידעו איך ללמד רק מתוך כך שיגידו להם מה לעשות. "אי אפשר פשוט לתת למורה חוברת של אסטרטגיות פדגוגיות או לארוז עבורו מידע ופשוט להעביר לו אותו בצורה זו או אחרת" מספרות החוקרות שרין וחן. למידת המורים, בדומה ללמידה של התלמידים, צריכה להתבסס על ידע הקיים, על ההתנסות של המורה עצמו, על הזדמנויות להבנות מושגים, מידע ותובנות חדשות. לבסוף, יש לאפשר למורים לבצע רפלקציה על הלמידה שלהם.
כמה מחקרים חדשים מציעים כי למידה מייטבית וארוכת טווח של מורים יכולה להיעשות באמצעות צפייה בשיעורים מוקלטים.
איך זה עובד?
החוקרים מציעים שיש ליצור קהילות מורים מקצועיות, בהן המורים ילמדו באמצעות צפייה ודיון על שיעורים שמורי הקהילה לימדו וצילמו. הקהילה נפגשת פעם בשבוע או שבועיים, כאשר בכל מפגש מוצג שיעור מוקלט (לעיתים יותר מאחד) של מורה אחר מתוך הקהילה. הצפייה בשיעור מלווה בדיון וחשיבה פעילה על למידת התלמידים ואופן ההוראה של המורה. הצפייה יכולה להיות "חופשית" או ממוקדת בנושא כלשהו (למשל – טעויות נפוצות של תלמידים או צורות הבנה שונות של תלמידים את אותו המידע). אפשר לראות שיעור אחד מוקלט או כמה שיעורים שונים באותה הפגישה.
חשוב לשים לב שמטרת הצפייה המשותפת איננה להראות סרטון לדוגמא, בו מורה מלמד באופן שבו אחד המשתתפים או המנחה חושבים ש"כך נכון לא נכון ללמד". המטרה היא ליצור שיח, להעלות שאלות, לקיים חשיבה ובחינה מחודשת על למידת התלמידים ואופן ההוראה.
חשוב גם שהשיעורים המוקלטים יהיו של המורים המשתתפים בקהילה, וכי כל המורים יציגו שיעורים. זאת מכיוון שהדבר בונה אמון בין המשתתפים ומאפשר פתיחות, וכן מכיוון שלמידה המבוססת על החוויה של העצמי הינה איכותית יותר (למידע נוסף).
למה דווקא צפייה בשיעורים מוקלטים?
צפייה משותפת בשיעורים מוקלטים מהווה חוויה חדשה ומיוחדת למורים רבים, שכן היא צופנת בחובה יתרונות רבים:
למה בקהילה?
החוקרים מתבססים על הממצאים כי פיתוח מקצועי ולמידה עובדים טוב יותר כשהם מתקיימים במסגרת בה משתתפים עוד אנשים. הסיבות לכך הן מגוונות. בין השאר – כשלומדים יחד עם עוד אנשים אפשר לדבר על המידע שנלמד וכך להטמיע אותו טוב יותר, הלמידה נעשית בדרך כלל נעימה יותר ואפשר גם ללמוד מאחרים.
בנוסף, היתרונות בקהילת מורים, בה כל מורה משתף מהחוויה שלו, הינם שכל מורה נחשף לגישות הוראה וצורות מחשבה שונות של עמיתיו המורים, כמו גם למגוון אדיר של כיתות ותלמידים – על שלל צורות הלמידה, החשיבה והטעויות שהם עושים. כך המורים יכולים להרהר מחדש על ההוראה שלהם, דרך נקודות מבט שונות של מורים אחרים. לאחר החשיבה מחדש מורים נוטים להיפתח יותר ולאמץ פעולות וצורות מחשבה חדשות הקשורות בהוראה – "הקהילה מגדירה מחדש וממציאה בכל עת את מעשה ההוראה של המורים המשתתפים בה" טוענים החוקרים ווילסון וברן.
זאת ועוד, קהילה של מורים שנפגשים בכל שבוע או שבועיים, בה כל אחד מביא מההתנסות שלו שיעורים מוקלטים ובכך חושף את עצמו לקהילה, מאפשרת בנייה של ביטחון, אינטימיות וקרבה מקצועית. כאשר המורים בקהילה חשים בטוחים להביא את עצמם מבלי שיבקרו אותם, הם נפתחים ללמידה ולהקשבה, וכך נוצר שיח משמעותי על למידת התלמידים והוראה. נסו להשוות בדמיונכם, למשל, מצב בו אתם צופים בשיעור מוקלט שלכם יחד עם הממונה עליכם, לעומת מצב בו תצפו בשיעור מוקלט שלכם יחד עם עמיתיכם, כאשר כל אחד מכם מציג שיעור מדי פעם. סביר שרובכם תרגישו יותר בנוח להציג את השיעור שלכם בתוך קהילה, תחששו פחות ממשוב ותהיו מוכנים לעשות רפלקציה על אופן ההוראה שלכם ועל הצורה בו אתם משפיעים על למידת התלמידים בצורה זאת.
בקהילה המורים עובדים יחד, לוקחים אחריות על הלמידה של עצמם ושל עמיתיהם בקבוצת הלמידה שלהם ולבסוף – יוצרים אווירה לימודית וחווייתית שמשמעותית עבורם, כיוון שהם אלה שעיצבו אותה.
חוקרים הבחינו שקהילות שנפגשות באופן סדיר לאורך זמן, יוצרות בדרך כלל אווירה בטוחה בה ניתן לשתף, וכי בקהילות אלו הדיונים הופכים להיות עמוקים ומשמעותיים יותר עם הזמן, שכן השיח הפדגוגי של המורים משתנה; נוצרת שפה משותפת ועניין רב בתלמידים בכיתות השונות. כך, מרכז הלמידה של קהילת המורים הופך להיות התלמידים, חשיבתם ולמידתם - דבר שמקדם משמעותית את ההוראה של המורים.
בניית קהילה מקצועית לומדת של מורים, הממוקדת בצפייה בשיעורים מצולמים, עלולה גם להיתקל במכשולים. מורים רבים רגילים לפעול בבידוד, כאשר אין איש שצופה בהם מלבד התלמידים. הצפייה בשיעור יחד עם מורים אחרים עלולה להביך חלק מהמורים, או לגרום להם לחוש שהם חשופים לביקורת ופגיעים. חשוב לתת מקום לרגשות הללו, להקשיב להם ולשאול את המורים הללו מה יגרום להם לחוש בטוחים יותר. מתוך כך רצוי לעודד את כל המורים להביא שיעורים ולמקד את השיח בלמידה וחשיבה מחודשת ולא בביקורת על המורה המלמד.
גם בארץ ישנן קהילות מורים שצופות יחד בשיעורים מצולמים! במכון ברנקו וייס מקיימים כ-20 "מועדוני ווידיאו" כאלו למורים – קהילות מקצועיות לומדות המבוססות על צפייה בשיעורים מצולמים. חלק מהקהילות אלו מבוססות תחום (למשל קהילת מורי מתמטיקה או פיזיקה) וחלק מבוססות על שייכות לאותו בית ספר.
אודליה ורדי, מנהלת הפיתוח המקצועי בברנקו וייס מספרת כי "השיח הפדגוגי שאנו מקיימים בקהילות המורים בהקשר לשיעור המצולם הוא שיח פרשני, המאפשר למורים בקהילה לחקור את ההוראה באופן רפלקטיבי ולא שיפוטי תוך שהם משכללים יכולות אבחנה, המשגה מקצועית של עקרונות הוראה מיטבית, יכולת אנליטית של התרחשויות פדגוגיות ויכולת לחשוב באופן גמיש ורחב על ההוראה בכלל ועל זו שלהם בפרט. היכולות הללו שאנו מבקשים לפתח במהלך הלמידה השנתית בקהילות הללו הן יכולות רפקלטיביות שבונות אוריינות מקצועית ומסייעות למורים בקהילות שלנו לשכלל ולפתח את האוריינות הפדגוגית שלהם, ובכך לתת ביטוי ממשי להגדרת ההוראה כפרופסיה מובחנת שניתן ללמוד, להגדיר, לחקור ולהבין לעומק".
מידע נוסף לגבי קהילות אלו, שמקיים מכון ברנקו וייס, ניתן למצוא כאן.
מורים שעובדים בקהילות שצופות באופן קבוע בשיעורים מצולמים ומתרגלים לצפות בעצמם ובעמיתיהם מלמדים, מספרים שהלמידה הזו הצליחה לקדם אותם משמעותית, ולאפשר להם לעזור ולפתח את תלמידיהם הרבה יותר ממה שהם חשבו שיוכלו!
האם גם אתם צופים בשיעורים מוקלטים שאתם מעבירים? האם אתם שותפים לקהילה מקצועית לומדת? ספרו לנו בתגובות מחוויותיכם.