נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
דמיינו שאתם ניצבים מאחורי דלת כיתה סגורה ומטים אוזן לשיעור המתנהל בתוכה. הצפייה שלכם היא לשמוע את הדיאלוג הפורה בין המורה לתלמידים. להפתעתכם, מה שאתם שומעים זה את המורה גוערת בתלמיד שלא מפסיק לזוז או לדבר, ואף דורשת ממנו לצאת מהכיתה. בעודכם עומדים שם, מאחורי הדלת, היא נפתחת על ידי אותו תלמיד שנשלח אל מחוץ לכיתה. התלמיד טורק את הדלת בכעס, ממלמל קללות וגידופים על המורה תוך כדי הליכה לשום מקום, ומחפש על מה ועל מי לפרוק את זעמו.
מה הבעיה?
סביבת הלמידה המסורתית יצרה עמה בעיות לא מעטות. האדם הוא תבנית נוף מולדתו, ומכאן למרחב הפיסי השפעה על ההתנהגות וההתנהלות שבתוכו. מה הם הכאבים והצרכים של הילד במערכת החינוכית הקיימת היום, וכיצד, בדרכים פשוטות וברות-יישום, ניתן לעצב סביבת למידה בריאה יותר, המותאמת יותר וחווייתית יותר לילד – ובכך לשפר את הלמידה?
טלי בראון, יועצת ארגונומית לארגונים ולמוסדות, מתארת את בעיית ה"ישבנות", הנוצרת כתוצאה מישיבה ממושכת: "ילדים יושבים בכיתה, ואז באים הביתה ויושבים מול המסך של המחשב או הטלוויזיה, כמו צבים. יושבים, יושבים ויושבים... ובכך מאבדים את טונוס השרירים ואת התנועתיות המפרקית". ילד היושב במשך 45 דקות ללא תנועה ולא במנח הנכון - סובל מעומסים על גופו. הוא צריך לנוע הרבה יותר.
טליה המאירי-ישי, מטפלת המאמנת ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, מציינת אף היא את חשיבות התנועה של הילד: לילדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה מאוד לשבת ישיבה ממושכת לאורך זמן. מוליך עצבי הקריטי ללמידה ולהנאה בשם דופמין, פועל ברמות נמוכות יחסית בתאי העצב של ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. כיוון שדופמין נוצר, בין השאר, בעקבות תנועה ופעילות גופנית - נראה שחשוב במיוחד לתלמידים לנוע על מנת שיוכלו ללמוד. מחקרים מצביעים על כך שתנועה מסייעת לילד עם הפרעת קשב וריכוז לפרק אדרנלין וליצור דופמין במוחו ולכן הוא פשוט חייב לקום ולהסתובב, להיות פעיל, לפרקים (עוד בנושא ניתן לקרוא בכתבה זו).
למידה פעילה חשובה לא רק לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, אלא גם לשאר הילדים. ד"ר יעל במברגר, חוקרת ומפתחת בתחום החינוך ומעצבת מרחבי למידה חווייתיים, מדגישה את חשיבותה של למידה פעילה וחווייתית. בעבר, המורים היו יוצאים החוצה עם הילדים לטבע ומלמדים מקצועות כמו טבע ותנ"ך בסביבה הטבעית ה"אותנטית". בכל בית ספר הייתה גינה פעילה, היו שיעורי מלאכה, אומנות, נגרות, כלכלת בית ועוד.... המערכת עצמה הייתה מאוד מפעילה. במהלך השנים הוציאו את השיעורים הללו, והשאירו רק את השעורים הפרונטליים, את פיתוח האינטלקט, דבר שאיננו נכון הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה ארגונומית, ומי שסובל מזה בעיקר הם הילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז.
אז מה לעשות?
ארגון ועיצוב נכון של הכיתה יכול לפתור בעיות רבות. אין מדובר בהשקעות כספיות כבדות, אלא בשימוש מושכל של האמצעים הקיימים והוספה של אביזרים פשוטים. להלן מספר טיפים עיצוביים שיכולים לשפר את המצב בבית הספר.
מרחבים
ארגון הכיתה בצורה של מרחבים, כאשר כל אזור מתוחם באמצעות כוננית או שטיח, ומוקדש לנושא אחר. המרחב צריך להכיל מטלות משחקיות יותר ומשחקיות פחות, ברמות שונות, חלקן מותאמות לתלמיד הבודד וחלקן מותאמות לעבודה בזוגות או בקבוצה. תפקיד המורה הינו לכוון ולהנחות את הילדים במרחבים השונים, ובמקביל ללמד באופן פרטני ילדים אחרים. כך תיווצר סיטואציה לימודית והתפתחותית, בה כל ילד לומד במרחב על פי רמתו וקצב הלימוד שלו.
כמובן שלהוראה הפרונטלית יש חשיבות בפני עצמה ולכן אין כאן אמירה להוציא את ההוראה הפרונטלית אל מחוץ לכיתה. שימוש מושכל ומינון נכון של הוראה פרונטלית והוראה אחרת במרחבי למידה, יעודדו ויסות עצמי של הילדים, ויסייעו להם ברכישת מיומנויות של לומדים עצמאיים מתמידים. בנוסף, מרחבים אלו יכולים לתת מענה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, אשר במהלך השיעור הפרונטלי נגמרת להם הסבלנות לשבת. המורה יכול לבקש מילד שנראה כי עבורו הפעילות מיצתה עצמה לעבור למרחבים אחרים, ושם להיות פעיל בשקט. כך ניתן לענות על הצרכים של הלומדים השונים, ובמיוחד לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בתוך הכיתה.
כיסא-תנועה
בבתי הספר כפי שהם מתנהלים היום, התלמיד נדרש לשבת זמן ממושך על כיסא. הכיסא אולי עומד בתקן של גיל הילד מבחינת גובהו, אך בוודאי שאיננו ארגונומי. כיסא ארגונומי צריך לאפשר תנועה בתוך הכיסא תוך כדי ישיבה. לדוגמה - כדור פיטבול במקום כיסא יכול לתת את המענה הרצוי, אך הוא בעייתי עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז; ילד עם הפרעת קשב וריכוז יכול להיות מוסח מהקפיצות של הילדים האחרים בכיתה. לכן, ניתן לעשות פינה מחוץ לכיתה עם כדור כזה. פתרון נוסף הוא או כרית זיזים, המכונה "פיתה". בשונה מכדור פיטבול, הפיתה מונחת על הכיסא ואיננה מפריעה ומסיחה. הפיתה יוצרת תנועתיות באגן, וכך העומסים על עמוד השדרה מתפזרים.
פינות יצירה
התנועה והפעילות הפיסית חשובות מאוד בפן הארגונומי-בריאותי והכרחיות לילדים עם הפרעת קשב. ילד עם הפרעת קשב הנמצא בשיעור פרונטלי חייב מדי פעם להיות בתנועה, לקום ולהיות פעיל. רוב המורים נוטים לבקש מילד כזה לצאת מחוץ לכיתה, כדי לא להפריע להמשך התנהלות השיעור. לכן, גם החללים השיתופיים שמחוץ לכיתה צריכים להיות מעוצבים כך שיעודדו פעילות. הם יכולים לכלול פינת אומנות, פינת משחק ופינת ספורט קטנה. את הלובי של הכיתות ניתן לארגן בצורה מעוררת סקרנות ומפעילה, כך שלצאת מהכיתה לא ייחשב לעונש. בנוסף, ניתן לשלב מרחבים אלו כחלק מההוראה. האזור שמחוץ לכיתה וקרוב אליה צריך להיות מעוצב כך שיעזור לילד עם הפרעת הקשב להירגע ולחזור לכיתה קשוב. החלל יכול להיות מאוד מגוון, כך שיתאים לסגנונות למידה שונים ולהכיל מגוון פעילויות ברמת פעילות שונה.
המשותף לכל הפתרונות המוצעים כאן הוא מרכיב הפעילות והתנועה. למרכיב זה חשיבות הן מבחינה בריאותית וארגונומית, הן מבחינת יכולת הקליטה והריכוז, והן מבחינת חוויית הלמידה. התלמיד בבית הספר צריך להיות הרבה פחות פסיבי והרבה יותר אקטיבי. סביבות למידה חדשניות כאלה, בסופו של דבר יקלו על העבודה של המורה. אמנם המורה צריך לעשות מעבר תפיסתי ממעביר ידע למתווך או מנחה, אך משינוי כזה כולם יצאו נשכרים.
איך אתם מפעילים את התלמידים שלכם ומסייעים לתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז? ספרו בתגובות!
-----
מהי ארגונומיה?
ארגוס - עבודה, נומוס - חוקים. ארגונומיה היא מדע העוסק בממשק שבין האדם לסביבתו, בהתאמת ובשיפור סביבת חיינו. ארגונומיה מעורבת בכל תחומי חיינו: ריהוט, כלי עבודה, כלי נגינה, ציוד ספורט, נהיגה ועוד. הארגונומיה עוסקת בהתאמת הסביבה למשתמש מבחינה אנטומית, פיזיולוגית ופסיכולוגית.