איך תעבדו פחות ותאפשרו לתלמידים שלכם ללמוד יותר?

התלמידים שלכם כבר בודקים לעצמם ולחבריהם את העבודות והמבחנים? אם לא, אולי כדאי לכם לחשוב על שינוי בדרך ההערכה שלכם בכיתה. מחקרים רבים (כך למשל זה) הראו כי תלמידים מגיעים ליעדי למידה ולומדים באופן משמעותי הרבה יותר כאשר הם מבינים את יעדי הלמידה, יכולים להעריך מה עליהם לעשות על מנת להצליח ומבינים את חשיבותם של היעדים. אבל לא תמיד קל כל כך להסביר ולהעביר את הנ"ל לתלמידים.

נסו לחשוב על עצמכם עושים מטלה חדשה. כך למשל, אתם מנסים להכין מאכל חדש לפי מתכון. אם מעולם לא טעמתם את המאכל שהמתכון מכוון אליו, ייתכן שיהיה לכם קשה מאוד לקבוע האם התוצר שלכם דומה או שונה מהתוצר שהיה אמור להיווצר. אולי הוא טעים יותר? או טעים פחות? אולי היה צריך עוד 10 דקות בתנור? הוא צריך להיות יותר רך או נוזלי פחות? הוא מריח אותו הדבר? הוא אמור להיות מוגש חם או קר?

כאשר המטרה עמומה ומעולם לא ראינו (או טעמנו) מהו התוצר שאמור להיווצר בתהליך, קשה מאוד להעריך האם עמדנו במטלה בהצלחה. בדומה לכך, גם לתלמידים שלנו קשה להעריך את הביצועים שלהם, כיוון שמעולם לפני כן הם לא הגישו עבודה על סיפור של אתגר קרת או נבחנו בנושא אברוני התא.

אחת הדרכים הטובות ביותר לוודא שהתלמידים מבינים מה הם יעדי הלמידה, ויודעים מה עליהם לעשות על מנת לעמוד בהם, היא לפתח אצלם יכולת הערכה עצמית. יתרה מזאת, יכולת הערכה עצמית היא גם תכונה החשובה לעתידם של התלמידים ולכן הנחלתה לתלמידים בעצמה מהווה למידה חשובה ביותר.

עם זאת, מסתבר שקשה מאוד לגרום לתלמידים להעריך את העבודה שלהם באופן אובייקטיבי (הדבר קשה לא רק לתלמידים. כולנו נוטים להקל או להחמיר עם עצמנו יתר על המידה בלי לשים לב כלל. אנחנו ללא ספק לא השופטים הכי טובים של עצמנו...). קשה לתלמידים להשוות את העבודה שלהם למטרות ויעדים שנקבעו, במיוחד הדבר מורכב ועמום לתלמידים שלא ראו כיצד התוצר (מבחן או עבודה) צריך להראות.

לכן, כצעד ביניים, מספר מחקרים (למשל זה) מצאו שמועיל ללמד את התלמידים ולתרגל איתם באופן קבוע הערכת עמיתים: בכל עבודה או מבחן, כל תלמיד/ה מעריכים את עבודותיהם של כמה מחבריהם לפי קריטריונים שהמורה מספק/ת ורק אז כל תלמיד/ה מעריך את העבודה האישית שלו או שלה. כך התלמידים מקבלים פרספקטיבה להשוואה של העבודה שלהם ליעדי הלמידה.

להערכת עמיתים יש יתרונות גם כאשר לא מנסים ללמד הערכה עצמית: תלמידים לעיתים קרובות פתוחים לקבלת משוב והסברים מחבריהם לספסל הלימודים הרבה יותר ממה שהיו מוכנים לקבל מהמורים שלהם.

זאת ועוד, חוקרים ומורים במחקר אורך (זה) גילו כי לעיתים קרובות, בעקבות הערכת עמיתים, התלמידים הצליחו להסביר נושא כלשהו או לתת משוב בשפת התלמיד אותו העריכו, וכך הצליחו להבהיר לו נושא בקלות, כאשר המורה נאבק בעניין לא מעט זמן ולא הצליח לגרום לתלמיד להבין את הדברים עד הסוף.

סרטון מעולה עם דוגמאות ושיטות להערכת עמיתים ועצמי וכן תגובות תלמידים ומורים להערכת עמיתים ועצמי

3 טיפים להערכת עמיתים שחוקרים שונים מהמחקרים שהוזכרו לעיל מביאים:

• על מנת לאפשר הערכת עמיתים בכיתה, על התלמידים ללמוד התנהגויות בקבוצה ונתינת משוב; הם צריכים ללמוד להקשיב אחד לשני, לתת משוב וביקורת בונים, לתת אישורים וחיזוקים. חשוב שמורים יקדישו זמן ללמד זאת את התלמידים. הדבר לוקח בערך שיעור אחד ולאחר מכן ניתן לעשות חזרה קצרה מדי פעם או לקשט את הכיתה בכללי הענקת משוב. נכון – הזמן יקר, אך מדובר פה בהנחלת כישורי חיים חשובים ובלמידה שתגרום לכיתה להיות מקום נעים ומאפשר יותר לכולם.
• לאחר שהתלמידים כתבו את ההערכה שלהם לעבודה או למבחן של תלמידים אחרים, כדאי להשקיע זמן בשיעורים בהם התלמידים יעניקו זה לזה משוב פנים-אל-פנים. זוגות תלמידים ישבו יחד ויסבירו זה לזה את המשוב, ינמקו ויבהירו את ההארות וההערות שלהם. רצוי להמליץ לתלמידים לנסות ללמד ולקדם אחד את השני, להציע הצעות ולסייע ככל האפשר. כך הכיתה הופכת למקום בו לכל אחד יש אחריות על האחר וכל אחד יכול ללמד ולקדם את חבריו. זאת ועוד, התלמידים בהחלט יכולים ללמד ולהסביר זה לזה את המידע החדש בצורה איכותית ובגובה העיניים כך שמי שמתקשה יבין טוב יותר, ומי שמסביר את החומר החדש יתאמן ויפנים אותו בצורה טובה הרבה יותר.
• כדאי לתת לכל תלמיד להעריך כמה עבודות, כך שכל תלמיד יקבל משוב מכמה מקורות שונים ובלתי תלויים. אם אתם מתעקשים על נתינת ציון (החוקרים לא כל כך ממליצים על כך) כדאי שהציון יקח בחשבון כמה מעריכים, כולל המורה.

האם אתם משתמשים כבר בהערכת עמיתים בכיתה שלכם? ספרו לנו על כך! מה הם החלקים הטובים ומה הם האתגרים העולים מדרך משוב זאת?