מצאתי את פינלנד - בישראל

מסתבר שדוקטור סוס צדק כשאמר: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". אנחנו רגילים לקרוא כתבות עליהם וחלקנו אף יוצאים לסיורים לבתי ספר חדשניים ומדהימים בחו"ל, כאלה שלומדים בהם אחרת. בתי ספר שבהם יש תלמידים הלומדים באמצעות פרויקטים, שמורים מטפחים בהם תכונות אופי ולתלמידים יש אוטונומיה בלמידה, כיתות קטנות וחיבור אישי בין המורים לתלמידים. זה נראה לנו חלום יפה לשאוף אליו, "אבל ישראל זה לא פינלנד.." אנחנו אומרים חצי בציניות חצי בייאוש.

אבל "יש חשמל באוויר", מרגישים את התכונה הזו מתפשטת לכל עבר בחינוך, בין אם מדובר בביאנלה של אגף המו"פ והיוזמות, תכניות פיתוח יוזמות של מורים כמו Mindcet של מט"ח או EDstart של משרד החינוך וגם את שטף הכתבות בהגיע זמן חינוך. זה נראה כאילו זה לא פועל, אבל זה כן. השיח העמוק והעשייה הרבה מתחילים לרקום עור וגידים גם בארץ, ובתי ספר שאינם נופלים באיכותם מאלו בחו"ל נפתחים במחוזותינו.

כזה הוא בית ספר אלונים בראשון לציון אליו הוזמנתי לביקור אישי, על-ידי המנהלת יעל ביבר אביעד וזו הייתה חוויה. מדובר בבית ספר צומח שנפתח בתחילת השנה ובו 2 כיתות א', סה"כ 47 תלמידים ולשנה הבאה יש כבר תור ארוך ברשימת ההמתנה. מרבית הלמידה הינה מבוססת פרויקטים ורואים את זה ישר בשלט הכניסה "ברוכים הבאים". הוא מופיע בתחילת המאמר ונראה אם אתם יכולים לפענח למה כל אות מורכבת מאלמנט אחר?

זה מתחיל בחצר הפנימית של בית הספר, היא מזכירה לי בתי ספר פרטיים או חברות היי-טק הרבה יותר מאשר בית ספר ציבורי באמצע ראשון לציון. תמונה שכזו, שצולמה לבושתי במצלמת הטלפון שלי, אני רגיל לראות מבתי ספר בפינלנד ושבדיה או בבית הספר האמריקאי באבן יהודה, אבל לא ציפיתי לראות זאת כאן.

לכל תלמיד יש כוח על

אני מושך את יעל לקירות של המבואה, אני שם לב שתלויות שם תמונות של ילדי בית הספר עם גלימה וכיתוב של השם שלהם ומהו הכוח של כל ילד בתוך מסגרות יוקרתיות. "זהו פרויקט האינטליגנציות המרובות של גארדנר" מספרת לי יעל. לטובת אילו שפחות בקיאים בנושא אני ארחיב: המבחן המפורסם ביותר לבדיקת אינטליגנציה הוא מבחן ה-IQ שפיתח הפסיכולוג אלפרד בינה כדי לחזות מראש אילו תלמידים יתקשו בלימודים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הווארד גארדנר ערער על הטענה הזו וטען שלא קיים פרופיל אינטליגנציה אחד אלא יש כמה סוגי למידה. לפי תיאורית "האינטליגנציות המרובות" ישנם 8 סוגי אינטליגנציות: לשונית מילולית, לוגית-מתמטית, מרחבית, מוזיקלית, גופנית-תנועתית, תוך אישית, בין אישית ונטורליסטית.

במהלך השנה עבדו עם הילדים למציאת האינטליגנציות המובילות של כל אחד מהם. בבית הספר אלונים מבינים שבחינוך אין One size fits all וצריך להבין את נקודות החוזקות של כל תלמידה ותלמיד ולעבוד איתם. "אבל איך מסבירים את תיאורית האינטליגנציות המרובות לילדים בכיתה א'?". כמו מעין קסם נכנסת תלמידה באיחור ויעל מבקשת ממנה שתבוא אלינו: "זה ניב והוא רוצה לשאול אותך משהו, זה בסדר או שפחות מתאים לך?" אני חייב לעצור רגע. שמתם לב מה יעל שאלה אותה? היא לא אמרה לה לענות, היא לא כפתה עליה, היא בדקה אם היא בכלל רוצה לענות, אני הייתי נתון לחלוטין לחסדיה של ילדה בת 7 וברצונה לענות לי או לא. למזלי היא רצתה.

"מה הכוח שלך?", רעות (שם בדוי) לא חשבה הרבה וענתה לי מיד: "חברות". "ולמה בחרת את הכוח הזה?" שאלתי, "כי יש לי הרבה חברות". "ואילו עוד כוחות יש?" רעות נעזרה בתמונות וענתה בלי בושה: "כוח המוזיקה, כוח התנועה, כוח הריקוד". יעל מתערבת: "אצלך ממש קשה לבחור כוח, למה?" ורעות עונה: "כי אני טובה בהרבה דברים". היה זה אריסטו שהאמין שגדלות נפש היא ההכרה העצמית וההבנה מה אתה שווה, לא מתוך מקום של שחצנות, אלא מתוך מקום של הבנה והכרה עצמית. נדהמתי לראות את זה פועל הלכה למעשה. לפני שיעל נתנה לרעות להמשיך ללכת היא אמרה לה: "אבל יש משהו אחד שאת צריכה להתחזק בו, הכוח להגיע בזמן", רעות החלה ללכת, לא לפני שאמרתי לה תודה והיא ענתה לי חזרה: "אין בעד מה". פגשתי ילדים רבים, אבל יכולת של ילדה בכיתה א' להביע את עצמה בצורה ברורה, מדויקת ורהוטה אל מול מבוגר זר שהיא לא פגשה קודם, לא פגשתי. כנראה שבאמת יש משהו אחר כאן באוויר.

בכל מסגרת ניתן לראות תמונה של תלמידה ותלמיד, בפנים מתואר השם של התלמיד, פירוט של הכוח ואיך התלמיד משתמש בכוח שלו או שלה כדי לעזור לסביבה. מתחילים מתוך מקום של חיפוש עצמי ואיך משתמשים בכוחות שלי לתרום לסביבה. את סיום הפרויקט חגגו התלמידים במפגש יחד עם ההורים שבו כל אחד מההורים קיבל דף הנחיה כמו שיש במוזיאונים מכובדים ברחבי העולם ובו פעילויות וחידות שצריך לענות יחד עם התלמידים תוך כדי סיור בין התמונות. הזדמנות מדהימה לחבר בין ההורים לילדים ולנעשה בכותלי בית הספר. 

פרויקט שילוט בית הספר - צורך אמיתי שהוא הזדמנות חינוכית

את האותיות למדו התלמידים באמצעות פרויקט שילוט של בית הספר, היות ומדובר בבית ספר חדש נוצלה ההזדמנות ללמד את הילדים קרוא וכתוב באמצעות פרויקט ייחודי. התלמידים קיבלו כרטיסיות של האותיות והיו צריכים להרכיב את האות מחומר שהשם שלו מתחיל באותה אות, ב=בלון, י=יד וכן הלאה. למה בשלט ברוכים הבאים האות ם מורכבת מעלים כבר הבנתם? ניתן לכם הזדמנות אחרונה לפני שאני מגלה לכם... בעוד 3, 2, 1.. כי זו ם' סופית. התלמידים הרכיבו את האות מאותו חומר ואז כאשר הם סיימו הם קראו לחבר או חברה מהכיתה כדי שהם יעשו הערכת עמיתים וייתנו להם משוב: "כאן זה קצר מדי, האות שמנה מדי..". הצוות באלונים לא מאמין שצריך לחכות להערכת עמיתים לגילאים מתקדמים, ההיפך הוא הנכון, להתחיל כמה שיותר מוקדם.

אחת לחודש בישיבת הצוות מצטרפים גם אב הבית והמזכירה של בית הספר, "הם חלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית שלנו" היא מספרת לי, "זה לא יכול לעבוד אחרת". 

זה רק קצה הקרחון

אלו היו שעתיים של סיור מאלף שבו רק התחלנו לגעת ברזי העשייה החינוכית בבית ספר אלונים, זה מתחיל בחדר הצמוד לחדרה של יעל, החדר שבעתיד יהפוך לחדר סגנית המנהלת ובו יושב ילד לבד ומשחק בקוביות ואני יכול לראות אותו מבעד לחלון אנכי ארוך.

"למה הוא שם?"

"כי קשה לו לשבת בכיתה כרגע, הוא צריך זמן לעצמו".

אני מקשה: "בשפה הבית ספרית 'הרגילה' הוא ב-'עונש' עכשיו?"

"כן. רק שהוא לא בעונש, אנחנו מבינים שהוא לא מסוגל להיות כרגע בכיתה והוא צריך הפוגה ממה שנעשה בכיתה".

העשייה ממשיכה עם צוות חינוכי מדהים שהגיע מבתי ספר סטנדרטיים, אחרי שנים רבות במערכת, דרך מורה שוויתרה על תפקיד ב-Wix כדי לעבוד בבית הספר הזה ומורה אחרת שהייתה קרוב ל-15 שנים בבתי הספר הסטנדרטיים ואחרי שעבדה בחצי משרה לאורך השנה האחרונה ביקשה מיעל משרה מלאה כי היא לא מרגישה שהיא יכולה להמשיך שם.

השנה הזו נגמרה והשנה הבאה כבר בפתח, ההורים עם ילדיהם מתדפקים על הדלתות ועדיין יעל עובדת קשה כדי למצוא מחנכת נוספת לבית הספר שצומח לו ופורץ גבולות בתחום החינוך, מוזמנים ליצור קשר. אני יצאתי מהביקור עם תקווה אדירה שאפשר לעשות חינוך אחרת וזה תלוי לא מעט במנהלים אמיצים ויוצאי דופן שמוכנים ורוצים לעשות דברים אחרת, למצוא את הפתרונות ולא לחפש רק את הבעיות.

יש עוד הרבה מה לשמוע על הנעשה באלונים, רוצים לשמוע עוד? אהבתם את אחד הרעיונות או יש לכם רעיון משלכם? תרשמו בתגובות!